ספר יצורים מיתולוגיים 1 - מעוצב - ערכים משחקיים · מגדיר היצורים — סדר א״ב
2.38 פ
2.38.1 👹 פזוזו
שד הרוח היבשה, מכונף ומכוער, שדווקא מגרש שדה גרועה ממנו. אין לו צד — יש לו יריבים, ולפעמים זה הופך אותו לדבר הכי קרוב לבן ברית.
פזוזו הוא שד הרוחות היבשות, יצור מכונף ומעוות שנוכחותו מורגשת לעיתים עוד לפני שניתן לראותו. הרוח משתנה לפתע, האוויר נעשה יבש ומאובק, להבות קטנות מתחילות לרצד ולכבות, וטעם של חול מופיע בפה גם כאשר אין מדבר בסביבה הקרובה. רק לאחר מכן מופיעה בין ענני האבק דמותו הכהה.
גופו דמוי אדם אך צר וגרום, מכוסה עור קשקשי בגוון חול כהה. ידיו מסתיימות בטפרים, רגליו דומות לרגלי עוף דורס, ומגבו צומחות כנפיים גדולות שאינן נעות כמו כנפי ציפור רגילה אלא כמעט כאילו הרוח עצמה נושאת אותן. פניו הם תערובת מכוערת של אדם, אריה וחיית טרף אחרת: לסת ארוכה, שיניים חשופות, עיניים בולטות וקרניים קצרות. זנב קשקשי ארוך משתרך מאחוריו ולעיתים מסתיים בעוקץ. אין בו דבר שמזמין אמון, וגם מי שיודע שפזוזו אינו האויב העיקרי מתקשה לשכוח שהוא עדיין שד.
פזוזו קשור במיוחד לרוחות חמות ויבשות הנושבות מן המזרח. במקום שבו הוא שוהה מתייבשת האדמה במהירות, אבק עולה מן הדרכים והאוויר נעשה קשה לנשימה. הוא אינו יוצר מדבר בן רגע ואינו הורג צמחייה במגע, אך שהות ממושכת שלו יכולה לייבש באר רדודה, לקלקל יבול עדין ולהפוך יום חם לקשה בהרבה. מסיבה זו חקלאים ורועים אינם רואים בו מבשר רצוי, גם כאשר הופעתו מצילה אותם מסכנה אחרת.
והיא אכן יכולה להציל.
פזוזו הוא אויבה העתיק של למשתו, מן השדות המסוכנים ביותר לאימהות, לתינוקות ולבתים שבהם מתרחשת לידה. הוא אינו מתעב אותה מפני שהוא רחום יותר או משום שהוא מבקש להגן על בני האדם; השניים פשוט עוינים זה לזה בעוינות עמוקה וקדומה. כאשר פזוזו מופיע, למשאשתו אינה נשארת בקרבתו מרצונה. נוכחותו לבדה יכולה לגרום לה לסגת, והסמלים המזוהים עמו משמשים במקומות מסוימים כאמצעי הגנה נגדה.
מכאן נולד היחס המוזר אליו. בדרך כלל אין אדם שפוי המבקש ששד רוח יבש ייכנס לביתו, אך בית שבו חוששים מלמשתו עשוי להציב את פניו המכוערות מעל דלת החדר. תליונים קטנים בצורת ראשו מועברים בין מיילדות, ולפעמים מוצבת דמותו ליד עריסת תינוק חולה. מי שאינו מכיר את המנהג עלול לחשוב שמדובר בפולחן אפל; למעשה, הרעיון פשוט הרבה יותר: כאשר דבר גרוע במיוחד מנסה להיכנס, לפעמים כדאי לו לחשוב ששד אחר כבר נמצא בפנים.
אין בכך כדי להפוך את פזוזו למגן של בני האדם. אם למשאשתו איננה בסביבה, אין לו שום סיבה להגן על איש. הוא עשוי להתעלם מן הנוכחים, להטריד אותם ברוח ובאבק, לדרוש שיסתלקו או לתקוף אם הם מפריעים לו. מי שמנסה לפנות אליו כאל בעל ברית מגלה במהרה שהמושג עצמו זר לו. פזוזו אינו משתייך ל"טובים" או ל"רעים" במובן שבו בני אדם משתמשים במילים הללו. יש לו רצונות, יריבים, מקומות שהוא מעדיף ודברים שהוא שונא.
דווקא משום כך ניתן לעיתים לעבוד איתו. אדם אינו צריך לשכנע את פזוזו שמשימה מסוימת צודקת; הוא צריך להראות לו שהיא פוגעת באויב שגם הוא רוצה לפגוע בו. אם המטרה היא לגרש את למשאשתו, להשמיד מקום שבו היא מתבססת או למנוע ממשרתיה לפעול, האינטרסים יכולים להתלכד לזמן קצר. כשהעימות מסתיים, כך מסתיימת גם הברית.
החכמים ביותר אינם שוכחים זאת.
⚔️ פזוזו בקרב
פזוזו אינו בנוי לקרב קרקעי ממושך. הוא מעדיף להישאר באוויר, לנוע במהירות סביב היריבים ולהשתמש ברוח שהוא נושא איתו כדי להרוס את הסדר שלהם. כאשר הוא חולף מעל מחנה, אבק נכנס לעיניים, לפידים כבים וחצים שנורו לעברו סוטים ממסלולם. בשטח מדברי או יבש הוא מסוגל להפוך את האוויר עצמו למכשול.
התקפתו הטיפוסית מתחילה ממרחק. הוא מקיף את האזור, מעלה רוח הולכת ומתחזקת ורק לאחר שהיריבים מתקשים לראות ולכוון הוא צולל. בטווח קרוב הוא משתמש בטפרים וברגלי העוף שלו, אך אינו אוהב להישאר על הקרקע. אם ההתקפה אינה מצליחה מיד, הוא ממריא וחוזר להטריד מן האוויר.
הוא גם אינו נלחם עד המוות ללא סיבה. אם מטרתו הייתה להרחיק אדם ממקום מסוים והאדם נסוג, ייתכן שהעימות יסתיים. אם הוא נמצא שם בגלל למשאשתו, הוא עשוי להתעלם כמעט לחלוטין מיריבים אחרים כל עוד אינם עומדים בדרכו. אדם שמבין מה פזוזו רוצה יכול לעיתים לצאת מקרב פשוט בכך שהוא מפסיק להיות רלוונטי.
המצב משתנה לחלוטין אם למשאשתו נמצאת במקום. אז פזוזו נעשה ממוקד ואגרסיבי בהרבה. יריבותם גוברת על רוב השיקולים האחרים, והוא ינסה להגיע אליה גם אם עליו לחלוף דרך אנשים, לשבור דלתות או להפיל חפצים בדרך. אלה שסובבים אותם עלולים להינצל מן השדה — אך אין פירוש הדבר שהם בטוחים מן הקרב בין שני השדים.
לכן מפגש עם פזוזו יכול ליצור מצב יוצא דופן: יצור שמסוכן לחבורה, ובכל זאת הדבר הגרוע ביותר שהיא יכולה לעשות הוא להבריח אותו מוקדם מדי.
✨ יכולות מיוחדות
רוח מזרחית. סביב פזוזו נושבת רוח יבשה ועזה. לפידים, נרות ולהבות קטנות עלולים לכבות, אבק וחול עולים מן הקרקע, וירי בקשתות ובכלי נשק קלים נעשה קשה יותר. בשטח יבש השפעת הרוח חזקה במיוחד. במשחק: בטווח 20 מטרים ממנו: ירי ב־200-, להבות קטנות כבות, ובשטח יבש מבחני הבחנה ב־20-.
אויב של גרוע ממנו. פזוזו עוין ללמשתו. היא אינה נשארת מרצונה באזור שבו הוא נמצא, ונוכחותו מסוגלת לגרש אותה. סמלים או דמויות שלו משמשים לעיתים להגנה מפניה, אך אין בכך כדי להפוך אותו ליצור טוב. במשחק: קמע בדמותו מונע מלמשתו להיכנס לחדר שבו הוא תלוי, כל עוד הקמע שלם.
מעופף. פזוזו משתמש בכנפיו וברוח סביבו כדי להישאר מעל הקרב. הוא מעדיף יעפים קצרים, צלילות וחזרה לגובה על פני עמידה מול יריב בקרקע.
שד של אינטרסים. פזוזו אינו נאמן למי שזימן אותו ואינו נעשה בן ברית רק משום שסייע פעם אחת. ניתן לפעול לצדו כאשר המטרות חופפות, אך ברגע שהאויב המשותף נעלם אין עוד דבר שמחייב אותו.
רוח מייבשת. שהות ממושכת בקרבתו מייבשת את האוויר והקרקע, מקשה על נשימה ומכבידה במיוחד על יצורים הרגישים לחום וליובש. במשחק: צריכת המים של כל מי ששוהה בקרבתו כפולה.
🗺️ תפוצה
פזוזו אינו מחזיק טריטוריה קבועה במובן הרגיל. הוא מופיע עם רוחות חמות ויבשות, ולכן ניתן לפגוש אותו בעיקר באזורים מדבריים וצחיחים ובשוליהם. דיווחים רבים מגיעים מן האזורים החמים של גוסיה ומגוטורו, ובמיוחד ממדבריות, מדרונות חשופים ודרכי מסחר שבהן רוחות יבשות יכולות לנוע למרחקים גדולים ללא הפרעה.
עם זאת, ניתן למצוא אותו הרחק מן המדבר אם למשאשתו פעילה שם. במקרה כזה הופעתו עשויה להיות הסימן הראשון לכך שמשהו אחר כבר הגיע למקום. כפר שבו לא נשבה רוח יבשה במשך חודשים יכול להתעורר בלילה אחד לחלונות רועדים, לפידים כבויים ואבק החודר מתחת לדלתות — ולא להבין אם עליו לפחד מן הדבר שהגיע, או מן הדבר שממנו הוא בורח.
2.38.2 👥 פנוטי
עם בעל אוזניים ענקיות שמשמשות שמיכה ומצנח. אי אפשר להפתיע אותם בשום צורה, ואפשר להשבית אותם ברעש אחד.
הפנוטי הם עם דמוי־אדם הניכר מיד בזוג אוזניים עצומות, ארוכות ורחבות עד כדי כך שקצותיהן מגיעים לעיתים כמעט עד הקרקע. האוזניים דקות וגמישות אך חזקות בהרבה מכפי שהן נראות, וכל אחת מהן יכולה להיפרש לצד הגוף כיריעת עור רחבה. פנוטי בוגר מסוגל לקפל את אוזניו סביב כתפיו וגופו כמו גלימה, לעטוף בהן את עצמו בשנתו ואף לפרוש אותן בעת נפילה כדי להאט את צניחתו.
מלבד האוזניים, מבנה גופם דומה למדי לזה של בני אדם. הם נוטים להיות קלים ורזים, ובמיוחד בפלג הגוף העליון, שכן גוף כבד מדי היה מקשה על השימוש באוזניים לגלישה. שערם בדרך כלל קצר, ובקרב קהילות רבות גילוח צדי הראש נחשב מעשי ונאה כאחד, משום ששיער ארוך המסתבך בקפלי האוזן עלול להיות מטרד של ממש.
מערכת השמיעה של הפנוטי היא מן הרגישות ביותר בקרב העמים התבוניים. שטח הפנים העצום של האוזניים קולט רעשים חלשים מאוד ומאפשר להם להבחין בלחישה, רשרוש בד או דריכה זהירה במרחק שאדם רגיל היה שומע ממנו רק דממה. פנוטי מסוגל לעיתים לשמוע אדם מתקרב עוד לפני שהוא רואה אותו, להבחין בין צעדיו של אדם לבין אלה של חיה ואף לזהות מתוך קהל את קולו של אדם מוכר.
כתוצאה מכך קשה מאוד להפתיע אותם. ניסיון להתגנב מאחורי פנוטי כמעט חסר תועלת, משום שאין צורך שיפנה את מבטו אל התוקף כדי לדעת שהוא מגיע. צעדים על אדמה, נשימה כבדה, חריקת עור של שריון ואפילו תזוזה של נשק בנדן עשויים להספיק. בחדר שקט לחלוטין פנוטי עשוי לשמוע אדם מנסה לפתוח דלת מן הצד השני עוד לפני שהידית החלה לזוז.
שינה אינה מבטלת יתרון זה לחלוטין. פנוטי ישן עוטף בדרך כלל את גופו באוזניו, אך גם אז הן ממשיכות לקלוט רעידות וקולות. הם מתעוררים בקלות רבה, ולכן גנבים מספרים לעיתים שאין דבר מתסכל יותר מבית פנוטי: אפילו בעל הבית הישן שומע את החלון נפתח.
אך אותה רגישות היא גם חולשתם הגדולה ביותר. קול חזק שאדם רגיל היה מוצא רק לא נעים עלול להיות מכאיב ממש עבור פנוטי. צלצול פעמון גדול מטווח קצר, חבטת מתכת במתכת, קרן מלחמה, רעם פתאומי או צעקה מועצמת בחלל סגור עלולים להציף את חוש השמיעה שלהם ולהשאיר אותם המומים וחסרי יכולת לפעול לזמן קצר.
בקהילות פנוטי התפתחה משום כך תרבות שקטה באופן יוצא דופן. דלתות נבנות כך שאינן חורקות, כלי מתכת מונחים על בד, מלאכות רועשות ממוקמות מחוץ לאזורי המגורים ושיחות מתקיימות בדרך כלל בקול נמוך. מי שנכנס ליישוב פנוטי כשהוא צועק, מקיש במגן או מטיח דלת אינו נחשב רק חסר נימוס; הוא עלול לגרום כאב ממשי לסובבים אותו.
השימוש האחר המפורסם באוזניים הוא גלישה. פנוטי הקופץ ממקום גבוה מסוגל לפרוש את שתי אוזניו לצדדים, להקשיח את שפתיהן וליצור מעין מצנח רחב. הוא אינו מסוגל לעוף באמת ואינו יכול להתרומם מן הקרקע בכוח עצמו, אך נפילה שהייתה הורגת אדם רגיל יכולה להפוך אצלו לירידה מבוקרת.
פנוטים מיומנים מסוגלים גם להשפיע על כיוון הגלישה. באמצעות הטיית הגוף ושינוי הזווית של כל אוזן הם יכולים לנוע קדימה, לפנות לצדדים ולבחור מקום נחיתה טוב יחסית. הדבר יעיל במיוחד במצוקים וברכסים גבוהים, והפנוטים בונים לעיתים את יישוביהם במקומות שנראים לאחרים כמעט בלתי נגישים. שביל ארוך ומתפתל היורד מן המצוק יכול לשמש אורחים, בעוד פנוטי מקומי פשוט קופץ מן השפה וגולש אל העמק.
האוזניים משמשות אותם גם להגנה מן הקור. בזמן מנוחה פנוטי עוטף בהן את הגוף כמעט כולו, והן מתפקדות כשמיכה טבעית המגינה מן הרוח. יכולת זו מאפשרת להם לחיות באזורים קרירים וסחופי רוח עם פחות ביגוד כבד מרוב בני האדם. ילדים פנוטים ישנים לעיתים כשהם מכורבלים לגמרי בתוך אוזניהם, ורק כפות הרגליים מבצבצות החוצה.
האוזניים עצמן רגישות לפציעה. חתך בהן אינו קטלני בדרך כלל, אך הוא מכאיב מאוד ועלול לפגוע גם בשמיעה וגם ביכולת הגלישה. משום כך פנוטים מטפלים בהן בקפידה, משמנים את העור במזג אוויר יבש ומגינים על שפתיהן בכיסויים רכים במסעות ארוכים. לפגוע בכוונה באוזניו של פנוטי נחשב מעשה אכזרי במיוחד.
⚔️ הפנוטי בקרב
פנוטי הוא יריב שקשה מאוד להפתיע. מארב רגיל, התגנבות מאחור או הסתתרות מעבר לפינה יעילים נגדו הרבה פחות מאשר נגד רוב העמים. גם אם אינו יודע בדיוק מי מתקרב, הוא כמעט תמיד יודע שמשהו נע בסביבתו.
בקרב הם מעדיפים נשק קל וקשתות, משום שציוד כבד מפריע לתנועת האוזניים וליכולת הגלישה. לוחמי פנוטי אוהבים עמדות גבוהות — צוקים, גגות, חומות ומדרונות — שמהן הם יכולים לירות ולאחר מכן לעזוב את העמדה בקפיצה במקום לסגת בדרך הרגילה. יריב המנסה ללכוד אותם בקצה מצוק עלול לגלות שזה בדיוק המקום שבו הם רצו להיות.
הם אינם מסוגלים לעוף, ולכן הגלישה דורשת גובה. פנוטי הנמצא במישור פתוח אינו יכול לפרוש את אוזניו ולהתרומם מן הקרקע. אבל כאשר הוא מופל מגשר, נדחף מחומה או נאלץ לקפוץ מחלון גבוה, הוא נמצא בסכנה קטנה בהרבה מאדם אחר.
הדרך הפשוטה ביותר לשבש פנוטי אינה לנסות להיות שקט יותר, אלא להפך. רעש פתאומי וחזק יכול להציף את חושיו. קרן מלחמה שנשמעת מטווח קצר, מגן שמוכה בפטיש או כלי מתכת גדול המתרסק על אבן יכולים להשבית אותו לרגע. לוחמים פנוטים יודעים זאת היטב ולעיתים נושאים אטמי אוזניים רכים כאשר הם מצפים לקרב רועש, אף שהאטמים גם מבטלים חלק מן היתרון העצום של שמיעתם.
✨ יכולות מיוחדות
אוזניים עד הקרקע. הפנוטי שומע קולות חלשים ממרחק גדול מאוד. כמעט בלתי אפשרי להתגנב אליו באמצעים רגילים, והוא מבחין בצעדים, נשימה, תנועת ציוד ולחישות שרוב היצורים אינם שומעים. במשחק: התגנבות נגדו ב־50-; 30+ למבחני הבחנה בשמיעה.
לא ניתן להפתיע בקלות. כל עוד הפנוטי מסוגל לשמוע, מארב רגיל או התקפה מתוך חשכה אינם מעניקים את יתרון ההפתעה המקובל. כדי להפתיע אותו יש לנטרל את שמיעתו או לפעול ללא יצירת קול כלל.
גולשים. פנוטי יכול לפרוש את אוזניו כמצנח ולרדת בבטחה מגובה רב. הוא אינו עף ואינו יכול לעלות בגובה, אך הוא מסוגל להאט נפילה ולנוע קדימה תוך כדי הירידה. במשחק: אינו סופג נזק נפילה, ומתקדם 3 מטרים קדימה על כל מטר ירידה.
שמיכת אוזניים. בזמן מנוחה הפנוטי יכול לעטוף את גופו באוזניו ולהגן על עצמו מפני קור ורוח.
רגישים לרעש. קול חזק ופתאומי מטווח קרוב מציף את חוש השמיעה של הפנוטי. רעש משמעותי מסוג זה משתק אותו למשך סיבוב אחד.
🗺️ תפוצה
הפנוטים חיים בעיקר באזורים הקרים והסחופים ברוח של דנוין ובקבוצות האיים הסמוכות לה. קהילות מוכרות קיימות באיי דנוין, בעיקר במקומות שבהם מצוקים תלולים יורדים אל הים והרוחות הקבועות מאפשרות גלישה נוחה בין נקודות גובה שונות.
אוכלוסיות נוספות קיימות בצפון סרמלי, בעיקר בארצות הקור ובאזורים הרריים שבהם יישובים קטנים יכולים להיבנות על מדרונות ומצוקים. שם השילוב בין שמיכת האוזניים הטבעית לבין יכולת הגלישה מעניק להם יתרון ניכר בסביבה שבה שבילים קפואים ותהומות מקשים על תנועה רגילה.
הם נדירים יותר באזורים חמים מאוד. האוזניים הגדולות מאבדות במהירות נוזלים ונפגעות בקלות בשמש יבשה, ולכן רוב הפנוטים המגיעים דרומה מעדיפים אזורי חוף, הרים ועמקים קרירים. בערים גדולות ניתן לפגוש סוחרים ושליחים בני העם, אך מעטים מהם מרגישים בנוח במקום רועש וצפוף לאורך זמן.
למיה, שחלקה התחתון נחש, מפתה צעיר על שפת מזרקה בלילה. ערך „למיה”, עמ׳ 139