ספר החוקים המעוצב · פרק 3 · חושים, תפיסות עולם ותכונות

3.10 נקודות פיתוח תכונות לפי מקצוע · טבלת הצלחה לפי מרחק

דרגה	עד 2 מטר	2–3 מטר	3–3.6 מטר	3.6–4.2 מטר	4.2–4.8 מטר	4.8–5.4 מטר	5.4–6 מטר	6–6.6 מטר	6.6–7.5 מטר
A	99%	95%	85%	75%	60%	40%	15%	1%	—
B	99.9%	98%	90%	80%	67%	50%	25%	5%	1%
C	—	99.5%	95%	88%	78%	65%	45%	20%	5%
D	—	—	99%	95%	88%	78%	60%	40%	10%
E	—	—	—	99%	95%	88%	75%	60%	20%

כישלון מוחלט - הכשלון המוחלט אומר, שהגיבור כלל לא הצליח לבצע את הכיתור, אלא נפל לפני רגע הקפיצה, משום שרגליו הסתבכו אכשהו. דבר זה יכול להציל לפעמים את הגיבור מנפילה לתהום. על מנהל ההרפתקה להחליט לפי התנאים והנסיבות מה קרה לגיבור.

גובה המנתר

גובה	שינוי
1 מטר	75-
1–1.3 מטר	50-
1.3–1.6 מטר	25-
1.6–2.0 מטר	0
2.0–2.4 מטר	25+
2.4–3.0 מטר	50+
3.0–3.5 מטר	75+
3.5–4.0 מטר	100+
4+ מטר	150+

נגינה (מיומנות / תבונה)

תכונה זו מציינת את מיומנותו של הגיבור בנגינה על כלי נגינה מסוים. יש לפתח את התכונה בנפרד לכל כלי נגינה, שכן שליטה בחליל אינה מקנה בהכרח שליטה בנבל, תוף, כינור או קרן מלחמה.

נגינה יכולה לשמש לבידור, פרנסה, טקסים, הרגעת יצורים, העברת מסרים, השתלבות בחברה גבוהה או ביצירת רושם על קהל. במקומות מסוימים נגנים זוכים ליחס מיוחד ויכולים להגיע למקומות שאחרים אינם מורשים להיכנס אליהם. התפתחות בתכונה דורשת תרגול קבוע, כלי מתאים ולעיתים מורה או מסורת מוזיקלית.

סכום	דרגת הנגינה
מתחת ל־0	מתלמד
1–30	נגינה בסיסית
31–80	נגינה מתקדמת
81–130	נגינת אומן
131–200	נגינת רב אומן
201–300	נגינת מאסטרו
301+	נגינת מהפנט

בעת לימוד התכונה, על הגיבור לבחור משפחה אחת של כלי נגינה שאותה הוא לומד:

דוגמאות	משפחת כלי נגינה
חלילים, קרנות, חצוצרות, כלי נשיפה מעץ או ממתכת	כלי נשיפה
נבל, לאוטה, כינור, קתרוס, כלי מיתר ופריטה	כלי פריטה
תופים, מצילות, פעמונים, כלי קצב והקשה	כלי הקשה

גיבור שסכום תכונת הנגינה שלו הוא 0 ומטה עדיין לומד לנגן, אך אינו מיומן דיו כדי ליצור מוזיקה של ממש.

דרגות נגינה

תיאור	דרגת נגינה
המנגן שולט בכלי נגינה אחד, שעליו לבחור מתוך משפחת כלי הנגינה שלמד. שליטתו מאפשרת לו לנגן מנגינות פשוטות שאינן דורשות שליטה מלאה בכלי.	נגינה בסיסית
המנגן שולט בכלי נגינה אחד מאותה משפחה ברמה טובה. הוא מסוגל לנגן במהירות ובשטף גם לחנים מורכבים, אך לאוזן מיומנת נגינתו עדיין תישמע דלה או חסרה.	נגינה מתקדמת
המנגן שולט בשני כלי נגינה מאותה משפחה, ועליו לבחור אילו. לאוזן בלתי מיומנת נגינתו תישמע מושלמת, אך הוא עדיין אינו מצליח להרים את נגינתו לרמות העליונות באמת.	נגינת אומן
המנגן שולט בשלושה כלי נגינה מאותה משפחה. נגינתו טהורה, צלולה ומדויקת, והוא שולט כמעט בכל סוג של לחן ברמה גבוהה מאוד. אין לו קושי להתקבל כנגן מן השורה באחד מארמונות המלכים בעולם.	נגינת רב־אומן
המנגן שולט בארבעה כלי נגינה מאותה משפחה. נגינתו נחשבת מושלמת הן באוזני מאזינים פשוטים והן באוזני בעלי אוזן מיומנת. הוא שולט שליטה מלאה ומוחלטת בכליו, וסביר ששמו יצא למרחקים ויהיה ביקוש רב לנגינתו.	נגינת מאסטרו
המנגן שולט בחמישה כלי נגינה מאותה משפחה. נגינתו יחידה מסוגה: הוא מפיק מכליו צלילים וירטואוזיים שמעטים מאמינים שניתן להפיק מהם. שמו ידוע גם באזורים רחוקים ממקום מושבו, ובני אצולה עשויים לשלם כסף רב כדי לשמוע אותו מנגן.	נגינה מהפנטת

הערה מכאנית

מספר כלי הנגינה שבהם שולט הגיבור נובע מדרגת הנגינה שלו, אך כולם חייבים להשתייך לאותה משפחת כלים שבחר בתחילת לימוד התכונה. מעבר למשפחת כלים אחרת דורש לימוד נפרד, או אישור מיוחד של מנהל ההרפתקה.

שירה (קסם אישי / כושר)

תכונה זו מציינת את יכולתו של הגיבור להשתמש בקולו באופן נעים, מדויק ומשפיע. היא כוללת שליטה בגובה הצליל, בקצב, בנשימה, בעוצמת הקול ובהבעת רגש. כמו נגינה, גם שירה יכולה להיות אומנות, כלי חברתי ולעיתים אמצעי טקסי או דתי.

שירה עשויה לשמש להופעה בפני קהל, חיזוק מורל, הסחת דעת, השתלבות באירועים חברתיים, טקסי פולחן או הפעלת יכולות מיוחדות במקצועות מסוימים. הקושי נקבע לפי סוג השיר, גודל הקהל, תנאי המקום, מצב קולו של הגיבור והאם הוא שר בשפה או בסגנון המוכר לו.

סכום	דרגת השירה
מתחת ל־0	מפתח קול
1–30	קול ערב
31–80	קול מיומן
81–130	קול מופלא
131–200	קול זמיר
201–300	שירה קוסמת
301+	שירה מרטיטה לבבות

דרגות שירה

תיאור	דרגת שירה
בשלב זה הזמר הוא מתלמד. קול שירתו עדיין אינו שונה בהרבה מקולו של בן־אנוש ממוצע. הוא מסוגל לשיר, אך אין בקולו איכות מיוחדת או שליטה ממשית.	מפתח קול
איכות קולו של הזמר משתפרת קמעה, וניתן לשמוע בו את ניצניה של שירה אמיתית. קולו נעים יותר מן הממוצע, אך עדיין אינו בשל.	קול ערב
קולו של הזמר משתפר מבחינה טכנית. הוא מסוגל לשלוט באוקטבות שונות ברמה סבירה, אך עדיין ניכר ששירתו חסרה את האיכויות העליונות של זמר מיומן באמת.	קול מיומן
מבחינה טכנית, שירתו של הזמר כמעט מושלמת. אוזן שאינה מיומנת תתקשה למצוא בה פגמים. עם זאת, קולו עדיין מעט מחוספס ואינו עשיר דיו.	קול מופלא
קולו של הזמר מגיע לדרגה הגבוהה ביותר שאליה הוא יכול להגיע מבחינה טכנית. הוא יהיה מבוקש מאוד ויזכה לכבוד רב, אך עדיין חסרה לו אותה “נשמה” מיוחדת המבדילה בין זמרה טובה לבין שירה גדולה באמת.	קול זמיר
קולו של הזמר אינו רק מושלם מבחינה טכנית; נוסף לו יסוד אחר, כמעט קסום, ההופך את שירתו למיוחדת ובלתי נשכחת. שמו של הזמר נפוץ למרחקים, והוא נחשב לאמן נדיר.	שירה קוסמת
זוהי הדרגה הבכירה ביותר שאליה יכולה השירה להגיע. כאשר המשורר שר, שום יצור אינו יכול להישאר אדיש. שמו נישא בפי כול, ואנשים עוברים מרחקים עצומים כדי לשומעו. זמר בדרגה זו יכול לזכות בחיי נחת ורווחה אצל כל מלך או קיסר בעולם הידוע.	שירה מרטיטת לבבות

הערה לשימוש בזמן משחק

דרגת השירה קובעת לא רק אם הזמר “שר יפה”, אלא מהי עוצמת ההשפעה של שירתו על קהל. בדרגות הנמוכות מדובר בביצוע פשוט או נעים; בדרגות הביניים בזמר מקצועי ומכובד; ובדרגות העליונות באמן ששירתו עשויה להפוך לאירוע בפני עצמו — כזה שאנשים זוכרים, מדברים עליו, ונוסעים מרחק רב כדי לשמוע.

הכרת נימוסים (חוכמה)

תכונה זו מציינת את הידע של הגיבור בקודי התנהגות, מנהגים, מחוות, כללי דיבור, היררכיות חברתיות וצורות כבוד המקובלות בתרבות או גזע מסוים. יש לפתח את התכונה בנפרד לכל תרבות או גזע, משום שנימוס ראוי במקום אחד עלול להיחשב עלבון במקום אחר.

שימוש מוצלח בתכונה מאפשר לגיבור להתנהל בחצרות אצילים, מקדשים, שבטים זרים, גילדות, ערים לא מוכרות או בקרב גזעים בעלי מנהגים שונים. היא יכולה למנוע הסתבכות, לפתוח דלתות חברתיות, להרשים מארחים או לאפשר לגיבור להבין מי באמת בעל הסמכות בחדר.

התכונה עשויה לכלול, בין היתר:

מנהגי שולחן ואירוח.

סגנון לבוש מקובל.

צורת דיבור, פנייה וברכה.

נימוסים, הליכות וכללי כבוד.

שיטת שלטון.

מבנה המעמדות.

חוק, משפט וענישה.

טקסים, מחוות והתנהגויות מקובלות.

כל היבט נוסף הקשור לדרך החיים של בני אותה תרבות.

סכום	מספר התרבויות
1–30	1
31–60	2
61–90	3
91–120	4
121–150	5
151–180	6
181–210	7
211–240	8
241–270	9
271–300	10
301–350	11
351–400	12

מספר התרבויות שהגיבור מכיר

המספר המצוי מימין לסכום התכונה מציין את מספר התרבויות שהגיבור מכיר בנוסף לתרבותו שלו.

בכל פעם שסכום התכונה מאפשר לגיבור להכיר תרבות נוספת, הוא רשאי לבחור תרבות חדשה. תרבות זו יכולה להיות עם מסוים של בני־אדם, או מין מסוים מתוך גזע רחב יותר.

לדוגמה:

דוגמה	סוג התרבות
ממלכת בני־אדם מסוימת, עיר־מדינה, שבט נוודים או קיסרות	עם של בני־אדם
גובלין ביצות, אורקים שחורים, גמדי הרים, אלפי יערות	מין או קבוצה מתוך גזע

לימוד תרבות חדשה

כדי להכיר תרבות מסוימת, הגיבור חייב ללמוד אותה בדרך כלשהי. אין די בכך שסכום התכונה מאפשר לו לבחור תרבות נוספת; עליו גם להיחשף אליה בפועל.

דרכי לימוד אפשריות כוללות:

חיים בקרב בני התרבות.

מסע ממושך בארצם.

לימוד אצל מורה או מלומד.

קריאת ספרים, כרוניקות או מדריכים.

שירות דיפלומטי, מסחרי או צבאי בקרב אותה תרבות.

קשר אישי ממושך עם בני התרבות.

מנהל ההרפתקה רשאי לדרוש הצדקה סיפורית לבחירת תרבות חדשה, במיוחד אם מדובר בתרבות רחוקה, סגורה, עוינת או נדירה.

החבאת חפצים (תבונה)

תכונה זו מציינת את יכולתו של הגיבור להסתיר חפצים כך שלא יתגלו בבדיקה רגילה. ההחבאה יכולה להתבצע על גופו, בתוך חדר, בשטח פתוח, בתוך חפץ אחר או כחלק מהסוואה רחבה יותר.

הקושי נקבע לפי גודל החפץ, צורתו, ריחו, משקלו, המקום שבו מסתירים אותו ומידת היסודיות של המחפשים. החבאת טבעת קטנה בבגד שונה מאוד מהחבאת חרב, שק מטבעות או גופה. הצלחה בתכונה יכולה לאפשר הברחה, שמירת סוד, הטמנת אוצר או הסתרת ראיה מפלילה.

תוצאה	אפקט
011-400	כישלון
401-650	A
651-850	B
851-950	C
951-000	D

סוג החפץ

סוג החפץ הינו הנתונים החיצוניים של החפץ המוחבא, הגורמים לו להיות קל או קשה יותר להחבאה.

כדי לקבוע מהו סוג החפץ, מנהל ההרפתקה צריך להעמיד לנגד עיניו שתי משתנים: גודלו של החפץ ומראהו החיצוני הכולל את צורתו וצבעו.

אין אפשרות להגדיר במדויק את סוג החפץ בכל מקרה, כיוון שהאפשרויות רבות מדי. לכן מנהל ההרפתקה חייב הוא עצמו לסווג חפץ נתון.

השאלות שאמורות לעמוד מול עיניו בזמן סיווגו של חפץ כלשהו הינן:

מהו גודלו של החפץ במסגרת המקום בו רוצה להחביאו המחביא?

האם צורתו ויעודו של החפץ משתלבת בסביבה בה הוא מוחבא?

האם צבעו של החפץ מבליט אותו?

האם צורתו החיצונית של החפץ גורמת לו להיות קשה להחבאה?

דרך השימוש בטבלה

לאחר שהטיל המחביא את הקוביות והוסיף לסכום את סכום תכונתו, הוא מציב את המספר בטבלה הראשונה ומקבל אות לועזית. אות לועזית זו הוא מציב בטבלה השניה (המצויה בהמשך) ומנהל ההרפתקה מגדיר את סוג החפץ ומציב נתון זה במקום המתאים. מהצבת שני משתנים אלו מתקבל אחוז שלילי שמהווה ההפחתה שעל המחפש להפחית ממבחן ההתבוננות וההבחון שלו.