ספר הגזעים והמקצועות גרסה מעוצבת · המקצועות

13.10 🗺️ ההרפתקן

ההרפתקן — טבלת דרגות

הרפתקן — פיתוח מעלות: מתאבד

הרפתקן — פיתוח מעלות: מהמר

הרפתקן — פיתוח מעלות: מתענג

ההרפתקן — פיתוח תכונות

תכונות נשק וקרב

תכונות שטח, תנועה והסוואה

תכונות זיהוי, הבחנה וידע

תכונות חברתיות, לימודיות ומלאכה

מקצוע ההרפתקן הוא אחד המקצועות יוצאי הדופן ביותר בעולם. בניגוד למקצועות אחרים, הנשענים על מסורת מוגדרת, תפקיד חברתי ברור או הכשרה טכנית מסוימת, ההרפתקן מוגדר בראש ובראשונה על ידי אורח חיים. זהו אדם הבוחר לעזוב את המסלול הבטוח והצפוי, ולחיות בעולם של תנועה מתמדת, סיכון, גילוי, יוזמה ואי־ודאות.

ההרפתקן אינו אדם המשרת מוסד, קהילה או אדון כלשהו, אלא בראש ובראשונה את עצמו: את שאיפתו לפרוץ גבולות, לבחון את מזלו, לצבור עושר, לזכות בתהילה ולהעניק משמעות לחייו באמצעות מפגש בלתי פוסק עם הסכנה ועם הבלתי נודע.

ההרפתקנים מזוהים במיוחד עם העיר שסיא, שבה פועלים מועדוני ההרפתקנים הגדולים: המתאבדים, המהמרים והמתענגים. מועדונים אלה אינם רק מסגרות חברתיות או מקצועיות, אלא מוסדות המעניקים להרפתקן זהות, הכשרה, משאבים ודרך הסתכלות על החיים.

כל מועדון מייצג תפיסת עולם אחרת: יש הרפתקנים המחפשים את הריגוש שבקרבה למוות, יש המחפשים הזדמנויות להתעשר באמצעות הימור נועז על גורלם, ויש השואפים ליהנות מכל מה שהעולם מסוגל להציע — עושר, חוויות, מוניטין והנאות החיים.

עם זאת, חשוב להבין כי מועדון ההרפתקנים אינו מוסד היררכי הנשלט בידי אדם אחד או קבוצת בעלי כוח. זהו בראש ובראשונה קואופרטיב — מסגרת משותפת השייכת לחבריה, כלומר להרפתקנים הרשומים בו. המועדון מתקיים מכוח השתתפותם של חבריו, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית.

מקורות המימון העיקריים שלו הם דמי החבר השנתיים שמשלמים ההרפתקנים, וכן תרומות שמעניקים חברים ששבו ממשימות מוצלחות. תרומות אלה אינן חובה רשמית, אך הן חלק מושרש מקוד ההתנהגות של עולם ההרפתקנים: מי שקיבל מן המועדון ציוד, גישה למפות, מידע, קשרים וסיוע — מצופה ממנו להשיב חלק משללו לטובת הדור הבא של ההרפתקנים ולטובת קיומו השוטף של המוסד.

במובן זה, מועדון ההרפתקנים מבטא מתח מעניין בלב המקצוע עצמו. מצד אחד, ההרפתקנים הם לרוב טיפוסים אנוכיים למדי, הפועלים מתוך רצון למימוש עצמי, להשגת תהילה, ריגושים וממון. הם אינם פילנתרופים מטבעם, ואינם נמשכים בדרך כלל להרפתקאות מתוך שליחות מוסרית או אחריות ציבורית.

מניעיהם נוטים להיות אישיים מאוד: הרצון להוכיח את עצמם, להותיר חותם, לחוות את הקצה, או לשוב מן המסע עם אוצר שיבטיח להם חיי נוחות, כבוד או השפעה. מצד אחר, דווקא משום שההרפתקנים חיים בעולם מסוכן וחסר יציבות, הם מבינים היטב את ערכה של מסגרת משותפת. המועדון מספק להם עוגן, קהילה מקצועית, מרחב של הכרה הדדית, והבנה שהם חלק ממסורת לא רשמית של אנשים החיים על הסף.

משום כך, מועדון ההרפתקנים משמש לא רק כמוסד הכשרה ומשאבים, אלא גם כסלון חברתי. זהו מקום שבו הרפתקנים נפגשים עם עמיתיהם, מחליפים סיפורים, מתפארים בשלל שהביאו, משתפים בתובנות שצברו בדרך, מוסרים מפות, מזהירים זה את זה מפני סכנות ידועות, ולעיתים גם רוקמים שותפויות חדשות.

באולמות המועדון מתערבבים זה בזה ריח האבק מן הדרכים הרחוקות, קולות הצחוק של השבים מן ההרפתקה, והמתח הדק שבין התרברבות לבין הערכה מקצועית אמיתית. כל הרפתקן רוצה לבלוט, אך כל הרפתקן גם יודע שהוא זקוק לכך שאחרים יכירו בערכו.

ההרפתקן הוא דמות רב־תחומית מטבעה. הוא נדרש לפתח כישורי שטח, תושייה, כושר לימוד, הסתגלות מהירה ולעיתים גם יכולת לחימה לא שגרתית. בשונה מלוחם, קוסם או כוהן, ההרפתקן אינו נשען על תחום אחד בלבד.

מקצועו דורש ממנו לדעת מעט מהכול: לקרוא מפה, לשאת ולתת, להילחם גם ללא נשק, לשרוד בתנאים קשים ולהשתמש בציוד מיוחד. לכן, אף על פי שמדובר במקצוע חופשי לכאורה, הוא דורש אופי חזק במיוחד, גמישות מחשבתית ומשמעת פנימית גבוהה.

מעמדו של ההרפתקן בחברה מורכב. מצד אחד, הוא זוכה להערכה רבה. הוא נחשב לאדם יוצא דופן, כזה המוכן ללכת למקומות שאחרים אינם מעזים להגיע אליהם, לחשוף סודות, לאתר אוצרות, לפתור תעלומות ולבצע משימות מורכבות.

מצד אחר, יש במקצועו גם מידה של חשדנות. הרפתקנים הם אנשים החיים מחוץ למסגרות הרגילות, נעים בין עולמות, כרוכים לעיתים בהימורים, בעימותים ובסכנות, ואינם נוטים להיענות לקודים החברתיים המקובלים. הם חיים על הקצה, ולעיתים נדמה כי גם כאשר הם נעזרים במוסדות כמו המועדון, הם עושים זאת רק כל עוד הדבר משרת את מטרותיהם.

הכשרתו של הרפתקן מתחילה בגישה ראשונית למועדון, שבו הוא עדיין נחשב מועמד או אדם בתקופת ניסיון. כבר בתחילת דרכו הוא זוכה ליתרונות המבטאים את הפוטנציאל הגלום בו: אפשרות ללמוד, לפתח תכונות, להשתמש במשאבי המועדון ולקבל ציוד ותמיכה.

ככל שהוא מתקדם, הוא הופך בהדרגה מדמות צעירה ומבטיחה לבעל מקצוע של ממש — אדם בעל סגנון לחימה ייחודי, קשרים מוסדיים, גישה למאגרי ידע וציוד, ומעמד חברתי בתוך עולם ההרפתקאות.

בסופו של דבר, מקצוע ההרפתקן הוא מקצוע של יחידים. הוא מושך אליו אנשים שאוהבים לעשות דברים בדרך שלהם והמבקשים לעצמם יותר: יותר עושר, יותר תהילה, יותר חוויות. אך דווקא בשל כך נוצרה סביבם מסגרת משותפת, שאינה מבטלת את אנוכיותם אלא מארגנת אותה לכדי תרבות מקצועית שלמה.

מועדון ההרפתקנים הוא אפוא גם בית וגם שוק, גם מקום של שייכות וגם זירה של תחרות.

🎲 סוגי ההרפתקנים

הרפתקנים בעולם נחלקים לשלושה טיפוסים עיקריים: המתאבדים, המהמרים והמתענגים. אלה הם שמות מועדוני ההרפתקנים הגדולים של העיר שסיא והם המכשירים את ההרפתקנים הצעירים לחיים המסעירים הממתינים להם.

אולם המועדון מהווה יותר מתואר מאובחן המוכר בחברה מבחוץ. המועדון משקף ובמידה רבה מעצב את גישתו של ההרפתקן לחיים, הדרך שבה הוא בוחר להתמודד עם סכנה, סיכוי, הנאה והפסד. במובן זה, סוג ההרפתקן הוא ביטוי עמוק של אישיותו, ולעיתים אף משפיע על גורלו לא פחות מיכולותיו הפיזיות או הקסומות.

☠️ המתאבד

המתאבד הוא הרפתקן החי על סף המוות ונהנה מכל רגע. עבורו, סכנה אינה איום אלא סיבת קיום. הוא מרגיש חי באמת רק כאשר גופו מוצף אדרנלין, כאשר כל רגע עלול להיות האחרון.

המתאבדים נמשכים למצבים הקיצוניים ביותר: קרבות אבודים מראש, חקירת מקומות מסוכנים במיוחד, ואתגרים שאחרים כלל לא היו שוקלים. הם אינם בהכרח פוחזים וחסרי אחריות - להפך, רבים מהם מחושבים מאוד - אך הם זקוקים לריגוש של ההליכה על הסף.

אומץ קיצוני וקור רוח הם תנאי יסוד לקיומם, והם נוטים “להסתבך” דווקא במצבים המסוכנים ביותר. המתאבד אינו בורח מהמוות, אלא מתקרב אליו ולעיתים אף מתגרה בו.

🎰 המהמר

המהמר דומה למתאבד במובן שהוא נהנה מסיכון, אך אצלו הסיכון אינו מוגבל לסיכון פיזי של חייו. הוא לוקח סיכונים בכל תחום - רכוש, כבוד, מערכות יחסים ואף אהבה.

עבורו, החיים הם בית הימורים אחד גדול. המהמר אינו מחפש סכנה לשם הסכנה, אלא את הריגוש שבבחירה עצמה. הוא מאמין ביכולת שלו “לקרוא” את המציאות, להמר נכון ברגע הנכון ולגרוף את כל הקופה.

פעמים רבות הוא מצליח, ולעיתים הוא נופל - אך גם הנפילה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה. אומץ ואינסטינקט חד הם הכלים המרכזיים שלו, והם אלו שמובילים אותו קדימה.

🍷 המתענג

המתענג, לעומת זאת, פועל מתוך תפיסה שונה לחלוטין. הוא אינו מחפש את הסכנה - אלא את המוניטין של ההצלחה וההנאות שהיא מספקת.

עבורו, העולם הוא מקום שיש לחוות, לטעום ולנצל עד תום. אוכל טוב, הנאות גופניות, בגדים יפים, עושר, הרפתקאות מרגשות וחוויות חושיות - כל אלו הם לב קיומו.

הסיכון אינו מטרה אלא אמצעי, וההרפתקה היא משחק שיש ליהנות ממנו. המתענגים ניחנים בקסם אישי רב, חוש הומור מפותח ויכולת מרשימה להעמיד פנים ולהתאים את עצמם לכל מצב. הם יודעים לשכנע, להקסים ולהתחמק מסכנות לא פחות משהם יודעים להיכנס אליהן.

כאשר הרפתקן מתחיל את דרכו, הוא זוכה למעמד מיוחד בתוך עולם ההרפתקאות. כבר בדרגה הראשונה הוא מקבל יתרונות המבטאים את הפוטנציאל שבו: הוא משפר את יכולותיו, זוכה להכרה ראשונית ומקבל גישה למועדון ההרפתקנים.

אף שאינו חבר מלא, הוא רשאי להשתמש בחלק ממשאביו - לעיין במפות, לשאול ציוד, ואף לקבל אספקה בסיסית אם הצעת הרפתקה שלו מתקבלת. בכך נפתחת בפניו הדרך להפוך מדמות אלמונית לשחקן משמעותי בעולם.

מעבר לכך, להרפתקנים יש יכולת ייחודית לחרוג מהמגבלות הרגילות של היכולות האנושיות. בעוד שרוב היצורים מוגבלים בתקרת התכונות שלהם, הרפתקן יכול להמשיך ולפתח תכונה אחת מעבר לגבול המקובל - בהתאם לאופיו.

המתאבד מפתח אומץ בלתי־רגיל, המהמר מחדד את האינסטינקטים שלו לרמה כמעט על־טבעית, והמתענג מעצים את הקסם האישי שלו עד כדי השפעה יוצאת דופן על סביבתו. בכך הם הופכים למי שמסוגלים למתוח את גבולותיה של המציאות.

בסופו של דבר, שלושת סוגי ההרפתקנים משקפים שלוש דרכים שונות להסתכל על החיים. המתאבד שואל עד כמה רחוק ניתן ללכת לפני הכול קורס, המהמר שואל מה יקרה אם הכול יונח על כף המאזניים, והמתענג שואל כיצד ניתן להפוך כל רגע למהנה יותר.

🗺️ התקדמות ההרפתקן

בדרגה 2 משלים ההרפתקן את תקופת הניסיון שלו ומתקבל כחבר מלא בקהילת ההרפתקנים. מעתה הוא אינו נחשב עוד לטירון הנמצא תחת בחינה, אלא להרפתקן מן המניין, הזכאי להשתתף במשימות, במשלחות ובמבצעי חקר ללא מגבלות המוטלות על מתלמדים.

החודשים הראשונים בשטח לימדו אותו להסתגל למצבים בלתי צפויים, ללמוד מניסיונם של חבריו ולהרחיב את ידיעותיו במגוון תחומים. כתוצאה מכך הוא בוחר שתי תכונות לימודיות לפי רצונו, וכל אחת מהן משתפרת ב־ 10+.

בחירה זו משקפת את התחומים שבהם בחר להתמחות במהלך ראשית דרכו. ישנם הרפתקנים המעדיפים להעמיק את ידיעותיהם בשפות ובאמונות, אחרים משפרים את יכולתם לזהות חפצים, להעריך אוצרות או לרכוש ידע בתחומים שימושיים אחרים. הבחירה היא אישית ומעצבת את אופיו של ההרפתקן ואת כיוון התפתחותו בהמשך הקריירה.

עם קבלת הדרגה משתנה גם מעמדו בקרב חבריו למקצוע. הוא זוכה להכרה רשמית כהרפתקן פעיל, ושמו נרשם בפנקס חברי אגודת ההרפתקנים או בכל גוף אחר שאליו הוא משתייך. מעתה הוא רשאי להשתתף בכל סוגי ההרפתקאות והמשימות המיועדות להרפתקנים מוסמכים, והוא נושא באחריות מלאה למעשיו ולהחלטותיו.

🧭 דרגה 3 – לוחמת הרחוב

בדרגה 3 מתחיל ההרפתקן לעצב לעצמו סגנון פעולה אישי, המבוסס על ניסיונו המצטבר במסעות, בחקירת מקומות מסוכנים ובהתמודדות עם מצבים בלתי צפויים. בניגוד ללוחמים המתאמנים במשך שנים בבית ספר ללחימה מסודר, ההרפתקן רוכש את כישוריו בשטח, מתוך אילוץ ומתוך הצורך לשרוד בכל מצב.

כתוצאה מכך הוא רשאי לבחור את אופן התפתחותו המקצועית. הוא יכול להוסיף 25+ לשתי תכונות שטח לפי בחירתו.

בנוסף לכך מפתח ההרפתקן את סגנון הלחימה הקרוי לוחמת רחוב.

לוחמת הרחוב איננה אומנות לחימה מסודרת העוברת ממורה לתלמיד, אלא אוסף של טכניקות שהתפתחו באופן טבעי ברחובות הערים, בפונדקים, בשווקים, בסמטאות הצרות ובקרבות הישרדות שבהם לא תמיד יש נשק בהישג יד. היא מבוססת על שימוש בגוף עצמו ככלי נשק ועל ניצול הזדמנויות מהיר כדי להכריע את היריב.

לכל הרפתקן ערך התחלתי של 0 בתכונת לוחמת רחוב. מרגע שרכש את היכולת, הוא יכול לפתח אותה בדומה לכל תכונת נשק אחרת, בקצב שיפור של 3D6

לוחמת הרחוב מורכבת מחמישה סוגי התקפות, שכל אחת מהן מבוצעת באמצעות איבר אחר בגוף. כל ההתקפות משתמשות בטבלת ידיים קטנות, אך לכל אחת מאפיינים ייחודיים של טווח, דיוק ועוצמת פגיעה.

👣 בעיטות

הבעיטות הן ההתקפות החזקות ביותר בלוחמת הרחוב. הן מנצלות את כוחן של הרגליים ומיועדות לפגיעה ברגלי היריב, בגופו התחתון ולעיתים אף בבית החזה.

יתרונן הוא בעוצמת הפגיעה, אולם הן דורשות מרחק מסוים מן היריב ולכן אינן מדויקות במיוחד כאשר הקרב מתנהל בצמידות.

🦵 ברכיות

הברכייה היא התקפה קצרה, מהירה ועוצמתית במיוחד, המבוצעת מטווח קרוב מאוד.

כאשר היריב נמצא כמעט צמוד להרפתקן, הברך מסוגלת להנחית מכות בקצב גבוה ובעוצמה רבה.

כאשר הברכייה מבוצעת תוך אחיזה בכתפי היריב, משתנים ערכיה:

👊 אגרופים

האגרופים הם ההתקפה הבסיסית והמדויקת ביותר של לוחמת הרחוב.

יתרונם הגדול הוא שניתן לבצע אותם במהירות רבה וברצף, ולכן הם מהווים את עיקר הלחימה ללא נשק.

💪 מרפקים

המרפקים הם מן ההתקפות הקטלניות ביותר בטווח קצר.

כאשר הם פוגעים בזווית הנכונה, הם מסוגלים לגרום נזק משמעותי במיוחד.

אם המרפק מבוצע מן הצד, המרחק המרבי גדל ל־150 ס"מ.

כאשר המרפק מבוצע בטווח המרבי (לפני המרחק הלא יעיל), הפגיעה היא הגבוהה מבין שתי אפשרויות הנזק המופיעות בטבלה.

🤕

נגיחות

הנגיחה היא התקפה מסוכנת לשני הצדדים, אך יעילה במיוחד כאשר מטרתה להוציא את היריב משיווי משקלו.

היא מכוונת תמיד אל ראשו של היריב.

בנוסף לנזק, כל נגיחה מוצלחת מהממת את היריב למשך שני סיבובי קרב.

הערות

פירושו של מרחק לא יעיל הוא שהפגיעה מתחלקת ב־50% וסיכויי הפגיעה יורדים ב־50-.

לוחמת הרחוב מעניקה להרפתקן יתרון חשוב במיוחד: גם כאשר הוא מאבד את נשקו, נאסר, או נקלע לקרב בלתי צפוי, הוא עדיין מסוגל להילחם ביעילות גבוהה תוך שימוש בגופו בלבד. משום כך היא נחשבת לאחד מסימני ההיכר של ההרפתקן המקצועי, שהרי הוא יודע להסתגל לכל מצב ולהפוך כל קרב להזדמנות לניצחון.

🧭 דרגה 4 – מועמד למועדון ההרפתקנים

בדרגה 4 ממשיך ההרפתקן להרחיב את ידיעותיו וניסיונו בתחומים שאינם קשורים ישירות ללחימה, אלא לעולם המחקר, הגילוי וההרפתקאות. הוא רשאי לבחור שתי תכונות לימודיות נוספות, וכל אחת מהן מקבלת תוספת של +25 בתנאי שלא בחר בהן קודם לכן. בכך ממשיך ההרפתקן לעצב את תחומי ההתמחות הייחודיים שלו, בהתאם לאופי ההרפתקאות שהוא מעדיף ולידע שהוא מבקש לרכוש.

בנוסף לכך מגיע ההרפתקן לשלב חשוב נוסף בקריירה שלו. שמו מתחיל להיות מוכר בקרב אגודות ההרפתקנים, והוא מוזמן להתקבל כמועמד למועדון ההרפתקנים – ארגון יוקרתי המאחד את טובי ההרפתקנים, החוקרים ומגלי הארצות ברחבי העולם.

הקבלה למועדון אינה אוטומטית. תחילה מתקבל ההרפתקן לתקופת מבחן, שבמהלכה עליו להוכיח כי הוא ראוי להצטרף לשורות הארגון. לשם כך מטיל עליו המועדון משימה מיוחדת, שנועדה לבחון לא רק את כישוריו כלוחם, אלא גם את תושייתו, אומץ ליבו, יושרו ויכולתו להתמודד עם מצבים בלתי צפויים.

אופי המשימה משתנה בהתאם לצורכי המועדון ולכישוריו של ההרפתקן. לעיתים יידרש לאתר מטמון אבוד על פי מפה עתיקה שנמצאה בארכיון המועדון. במקרים אחרים יתבקש לחקור חורבה מסתורית, לאתר משלחת שנעלמה, להשיב חפץ היסטורי נדיר או לאמת שמועה על מקום שטרם נחקר. מנהל ההרפתקה יקבע את תוכן המשימה בהתאם לעלילת ההרפתקה.

כדי להתקבל כחבר מן המניין במועדון, אין די בהשלמת המשימה בלבד. במהלך תקופת המבחן חייב ההרפתקן גם לעלות לפחות דרגה אחת נוספת, ובכך להוכיח כי המשיך להתפתח ולהתקדם גם בזמן ביצוע המשימה.

המועדון עושה כל שביכולתו כדי להעניק למועמד סיכוי הוגן להצליח. לצורך המשימה זכאי ההרפתקן לקבל מן המחסנים של המועדון כל ציוד רגיל הדרוש לו, למעט ציוד קסום. בנוסף הוא מקבל 1D6+3 מטבעות כסף למימון ההוצאות הראשוניות של המסע.

מעבר לכך, רשאי ההרפתקן לשאול למשך המשימה חפץ אחד בדרגת ערך "חשוב מאוד" מתוך אוצרות המועדון. החפץ יכול להיות כלי עבודה נדיר, מפה יקרת ערך, ציוד חקירה מיוחד, נשק יוצא דופן או כל פריט אחר שמנהל ההרפתקה יאשר בהתאם לאופי המשימה. עם סיום המבחן, בין אם הצליח ובין אם נכשל, מחויב ההרפתקן להחזיר את החפץ בשלמותו למועדון.

בקרב חברי המועדון נהוג לומר:

"כל אחד יכול לצאת להרפתקה. רק מי שחוזר ממנה חכם יותר – ראוי להיקרא הרפתקן."

🧭 דרגה 5 – חבר מועדון ההרפתקנים

בדרגה 5 ממשיך ההרפתקן להרחיב את ניסיונו המעשי בשדה הקרב. הוא רשאי לבחור שתי תכונות קרב, וכל אחת מהן מקבלת תוספת של 10+. בדרך זו הוא מתחיל לעצב את סגנון הלחימה האישי שלו, בהתאם לסוגי ההרפתקאות שבהן הוא נוהג להשתתף ולכלי הנשק המועדפים עליו.

אם השלים בהצלחה את משימת המבחן שהוטלה עליו בדרגה הקודמת, מתקבל ההרפתקן כחבר מן המניין במועדון ההרפתקנים. מעתה הוא נהנה מכל הזכויות השמורות לחברי המועדון, ובהן השתתפות במשלחות ובמבצעים רשמיים, גישה לארכיוני המועדון, לספריותיו, למפות עתיקות, ליומני מסעות, למסמכים נדירים ולמאגרי הידע שנאספו במשך דורות של הרפתקנים.

בנוסף, רשאי ההרפתקן לשאול מן המועדון ציוד מיוחד וחפצי ערך לצורך ביצוע משימות, בהתאם לחשיבות המשימה, לדרגתו ולנהלי המועדון. ציוד זה נותר רכוש המועדון, ועל ההרפתקן להחזירו בשלמותו עם סיום המשימה.

עם קבלתו למועדון לומד ההרפתקן להשתמש באחד מכלי העבודה המזוהים ביותר עם מקצועו – שוט ההרפתקנים. מרגע זה הופך השוט לחלק קבוע מציודו, ורבים מבני המקצוע אינם יוצאים להרפתקה בלעדיו.

שוט ההרפתקנים מורכב מידית ארוכה ואיכותית העשויה עץ קשה, משויף ומעוצב כך שיתאים בצורה מושלמת לאחיזת ידו של ההרפתקן. אל הידית מחובר שוט קלוע באורך שבין שניים לשלושה מטרים, העשוי מסיבים חזקים וגמישים במיוחד. בקצהו מותקן חוד כסף באורך של כעשרים סנטימטרים, המשמש הן לחימה והן פעולות שונות במהלך ההרפתקה.

לשוט שני ייעודים עיקריים.

הראשון הוא כנשק קרבי. למרות שרוב הלוחמים בעולם משתמשים בחרבות, גרזנים או חניתות, ההרפתקן לומד להפוך את השוט לכלי נשק יעיל ביותר. הוא משתמש בטבלת ידיים קטנות, אך ביצועיו משתנים מאוד בהתאם למרחק מן היריב.

המרחק הוא מרכיב מרכזי ביעילות השוט. ככל שהיריב קרוב יותר אל ההרפתקן, כך פוחתת יעילותו של הנשק. המרחק המרבי שבו ניתן להשתמש בשוט הוא בין 2.5 ל־3.5 מטרים, בהתאם לאורך השוט. תחום א מייצג את הטווח האופטימלי, שבין המרחק המרבי לבין 10% פחות ממנו. תחום ב משתרע בין 10% ל־25% פחות מן הטווח המרבי, ואילו תחום ג הוא הטווח הקצר ביותר שבו עדיין ניתן להשתמש בשוט ביעילות. כאשר היריב קרוב יותר ממחצית אורכו של השוט, הוא חדל להיות כלי נשק יעיל.

אחת הטכניקות המפורסמות ביותר של שוט ההרפתקנים נקראת עוקץ העקרב.

לפני ביצוע ההתקפה חייב ההרפתקן להכריז כי בכוונתו לבצע עוקץ עקרב. תחילה מתבצעת התקפה רגילה. אם זו פגעה, מגלגלים את אחוזי ההצלחה של עוקץ העקרב בהתאם לטווח. אם הגלגול נכשל, ההתקפה אינה גורמת כל נזק. אם הצליח, חוד הכסף שבקצה השוט ננעץ בעוצמה בגופו של היריב.

במקרה כזה:

הנזק של ההתקפה מוכפל פי שניים.

הקורבן סופג פגיעה מיוחדת אוטומטית מסוג דקירה במקום הפגיעה.

הייעוד השני של השוט הוא ככלי עבודה רב־תכליתי. הרפתקנים מכנים אותו לעיתים "היד השלישית", משום שהוא מאפשר לבצע פעולות שלא ניתן לבצע בידיים בלבד.

באמצעות השוט ניתן:

להיתלות על ענפים, קורות וסלעים.

לטפס מעל מכשולים.

למשוך חפצים מרחוק.

להפיל חפצים.

להכשיל יריבים.

ללפף עצמים שונים.

כדי ללפף חפץ נייח, חייב ההרפתקן לעמוד במרחק שאינו קטן ביותר מ־20% מן הטווח המרבי של השוט ולעבור מבחן מיומנות רגיל. אם ברצונו ללפף איבר של יצור נע, עליו לעבור מבחן מיומנות ב־25-. אם המטרה נמצאת בריצה או בתנועה מהירה, המבחן מתבצע ב־-50-.

שוט ההרפתקנים הוא אחד מכלי העבודה המזוהים ביותר עם בני המקצוע. בעוד שבעיני רוב האנשים הוא אינו אלא כלי להובלת בהמות או להלקאה, בידיו של הרפתקן מנוסה הוא הופך לנשק, לחבל טיפוס, לאמצעי חילוץ ולכלי הישרדות רב־עוצמה.

🧭 דרגה 7 – חבר קבע במועדון ההרפתקנים

בדרגה 7 נחשב ההרפתקן לאחד מחברי מועדון ההרפתקנים המנוסים והמוערכים. אם עד כה היה חבר מן המניין בלבד, הרי שמעתה הוא מתקבל כחבר קבוע במועדון. מעמד זה מעניק לו יציבות, יוקרה וזכויות מיוחדות, והוא אינו ניתן לשלילה אלא בהחלטה רשמית של ועידת ההרפתקנים – הגוף העליון של המועדון. רק עבירות חמורות במיוחד, כגון בגידה בחברי המועדון, גניבת רכושו או הפרת חוקיו הבסיסיים, עשויות להביא לשלילת חברותו.

במקביל ממשיך ההרפתקן להרחיב את ניסיונו בשטח. הוא מקבל תוספת של +50 לשתי תכונות שטח לפי בחירתו, בכפוף לכללי השיפור המצטבר של המקצוע.

אם לא השקיע בעבר בתכונות אלו, הוא רשאי לבחור שתי תכונות חדשות ולהוסיף לכל אחת מהן 20%+.

אם כבר שיפר תכונות מסוימות בדרגות קודמות, הוא רשאי לבחור באחת מן האפשרויות הבאות:

להעלות שתי תכונות שקיבלו בעבר 10+ ל־50+, ותכונה נוספת שקיבלה 10+ ל־25+.

להעלות שתי תכונות שקיבלו 25+ ל־50+.

להעלות תכונה אחת שקיבלה 25+ ותכונה אחת שקיבלה 10+, כך שהראשונה תעמוד על 75+ והשנייה על +30.

להעלות תכונה אחת שכבר קיבלה 50+ ל־100+.

שיטה זו מאפשרת להרפתקן להמשיך ולהעמיק בתחומי ההתמחות שכבר פיתח, או לחלופין להרחיב את מגוון כישוריו בהתאם לסגנון המשחק שבחר.

בדרגה זו משתנה גם יכולתו לפתח את תכונותיו במהלך עליית הדרגות. ניסיונו הרב בלימוד עצמי ובצבירת ידע מעשי מאפשר לו להתמקד שוב ושוב באותו תחום מבלי שהדבר יהפוך לקשה יותר.

מעתה רשאי ההרפתקן לשפר אותה תכונה עד שלוש פעמים באותה דרגה, מבלי לשלם תוספת בעלות נקודות השיפור. לדוגמה, אם ברצונו להשקיע את כל מאמציו בשיפור תכונת הרכיבה, הוא יכול לשפר אותה שלוש פעמים באותה דרגה, וכל שיפור יעלה לו נקודת שיפור אחת בלבד, בדיוק כפי שהיה עולה השיפור הראשון.

בנוסף, רוכש ההרפתקן גמישות ייחודית בניהול נקודות השיפור שלו. הוא רשאי להעביר נקודות שיפור מסוג אחד של תכונות לסוג אחר, ביחס של 2 נקודות תמורת נקודה אחת. כך למשל, הוא יכול לוותר על שתי נקודות שיפור המיועדות לתכונות לימודיות ולהפוך אותן לנקודת שיפור אחת בתכונות קרב, או לבצע כל המרה דומה בין קבוצות התכונות השונות.

יכולת זו משקפת את אופיו של ההרפתקן כאדם הלומד מתוך ניסיון מעשי ולא מתוך מסגרת נוקשה. בעוד שבעלי מקצוע אחרים מתקדמים במסלול קבוע יחסית, ההרפתקן יודע להתאים את עצמו למציאות המשתנה ולרכז את מאמציו בדיוק בתחומים שבהם הוא זקוק להם ביותר.

🧭 דרגה 8 – חבר ועדת ההרפתקנים

בדרגה 8 מגיע ההרפתקן למעמד בכיר בקהילת ההרפתקנים. לאחר שהוכיח את עצמו במסעות רבים, רכש ניסיון עשיר וזכה להערכת חבריו, הוא מתקבל כחבר מן המניין בועדת ההרפתקנים – הגוף המנהל של מועדון ההרפתקנים.

מעמד זה מעניק לו זכות להשתתף בדיוני הוועדה, להביע את דעתו בענייני המועדון ולהצביע בהחלטות הנוגעות למשלחות, לחלוקת משאבים, לקבלת חברים חדשים ולמדיניות הכללית של הארגון. שמו מוכר עתה כמעט בכל סניף של המועדון, והוא נחשב לאחד ההרפתקנים הוותיקים והמנוסים.

מבחינה מקצועית, ההרפתקן ממשיך להרחיב את ידיעותיו. הוא מקבל 50+ לשתי תכונות לימודיות לפי בחירתו. כללי השיפור זהים לאלו של דרגה 7, כך שהוא רשאי להשקיע את הבונוסים בתכונות חדשות או להמשיך ולפתח תחומי ידע שבהם כבר החל להתמחות.

בנוסף לכך, בדרגה זו מתפתחת אצל ההרפתקן יכולת מיוחדת, השונה בהתאם לסוג ההרפתקן שבחר בראשית דרכו.