ספר יצורים מיתולוגיים 4 - מעוצב · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.36 צ

2.36.1 ◆ ציפקטלי

יצור תנין־דג קדמון שיש לו פה בכל מפרק. הוא מן השכבה שלפני העולם המסודר, ואי אפשר להיאבק בו במגע בלי להיפגע.

הציפקטלי הוא יצור קדמון מן התקופה שקדמה לעולם המסודר, כאשר היבשה והמים עדיין לא נפרדו זה מזה באופן ברור והיצורים הראשונים לא נשמעו לחוקים המוכרים כיום. גופו משלב תכונות של תנין, דג וזוחל ימי עצום, אך גם התיאור הזה אינו מצליח ללכוד את המראה המטריד באמת: לאורך גופו מצויים פיות רבים, אחד כמעט בכל מפרק ובכל חיבור בין חלקי הגוף.

כאשר הציפקטלי מתפתל, הפיות נפתחים ונסגרים יחד עם תנועתו. סביב הכתפיים, לאורך הרגליים, בבסיס הזנב ובמפרקים אחרים מופיעות לסתות קטנות מן הראש המרכזי אך עדיין חזקות מספיק כדי לנשוך אדם. משום כך כמעט אין בו "צד בטוח". מי שמנסה להיאחז ברגל, בזנב או בגוף מגלה שהמקום שבו הניח את ידו מסוגל לפתוח שיניים.

הפיות אינם איברים נפרדים בעלי רצון משלהם. כולם מבטאים את אותה תכונה בסיסית של היצור: רעב שאין לו גבול. הציפקטלי אינו אוכל מפני שהוא זקוק למזון במובן הרגיל. הוא אוכל מפני שזה הדבר היחיד שהוא יודע לעשות. דגים, חיות גדולות, פגרים, בני אדם ולעיתים אפילו יצורים שהוא אינו מסוגל לעכל לגמרי — הכול נבחן מבחינתו רק בשאלה אחת: האם ניתן להכניס אותו אל אחד הפיות.

אין אפשרות לשוחח עם ציפקטלי, להפחיד אותו או לשכנע אותו לסגת. אין לו טריטוריה שעליה אפשר להתמקח, צאצאים שעליהם הוא מגן או אוצר שאפשר להחזיר. גם כאב אינו משנה את כוונתו. אם הוא מסוגל להגיע לטרף, הוא ממשיך לנסות לאכול אותו עד שהטרף התרחק, שהיצור עצמו נהרס או שמשהו אחר מושך את תשומת לבו.

זו הסיבה שמפגש בו מרגיש שונה ממפגש בטורף רגיל. זאב יכול לוותר על ציד קשה. דרקון יכול להחליט שאינו רוצה להסתכן. ציפקטלי אינו מקבל החלטה כזאת. אם הדרך קדימה חסומה הוא דוחף, נושך ומנסה לעבור. אם הטרף נמצא מעבר למים הוא שוחה. אם משהו נצמד אליו, אחד הפיות בגופו מנסה לנשוך אותו.

התנהגות זו הופכת אותו למסוכן במיוחד במקומות צפופים. במים רדודים, בין שורשים, בתוך ביצה או לאורך מעבר צר, קשה לשמור ממנו מרחק. מי שנופל עליו, מנסה לטפס על גבו או נאבק בו כדי להרחיקו עלול להיפגע גם אם הראש הראשי פונה לכיוון אחר.

למרות מראהו הקדמון, הציפקטלי אינו בהכרח עצום כמו מפלצות הים הגדולות ביותר. קיימים פרטים בגדלים שונים, אך כולם חולקים את אותו עיקרון גופני: כמעט כל חיבור בגוף הוא גם כלי נשק. לכן גם פרט שאינו גדול במיוחד יכול להיות מסוכן מאוד בטווח מגע.

מלומדים אחדים רואים בציפקטלי שריד חי מתקופה שבה עצם מבנה הגוף טרם התקבע. אחרים טוענים שהוא אינו שריד אלא דבר שנשאר "מחוץ" לסדר העולם ומדי פעם חודר אליו מחדש. מכל מקום, המפגש איתו אינו מותיר ספק שהוא אינו פועל כמו בעל חיים רגיל.

⚔️ הציפקטלי בקרב

הציפקטלי נלחם באמצעות מסה, נשיכות ולחץ מתמיד. הראש המרכזי תוקף כמו תנין גדול, אך האיום האמיתי הוא שכל ניסיון להיכנס איתו למאבק פיזי מקרוב חושף את היריב לפיות נוספים. ניסיון לתפוס רגל, להיאחז בזנב, לטפס על גבו או לבצע עליו נעילה אינו בטוח אף פעם.

בגלל מבנה זה, קרב מגע הוא האפשרות הגרועה ביותר מולו. ככל שיותר אנשים מקיפים אותו ונצמדים אליו, כך יש ליותר פיות הזדמנות לנשוך. עדיף לשמור מרחק, להשתמש בכלי נשק ארוכים או לפעול ממקום שהיצור אינו מסוגל להגיע אליו בקלות.

הציפקטלי גם אינו נסוג כתוצאה מפחד או מאובדן מורל. פציעה יכולה להאט או להחליש אותו, אך אינה גורמת לו להחליט שהקרב "לא משתלם". הוא ממשיך קדימה כל עוד הוא מסוגל לנוע. לכן יש הבדל גדול בין פגיעה בו לבין עצירתו בפועל.

מכיוון שאינו מתקשר ואינו שומר על דבר מוגדר, כמעט אין דרך לסיים מפגש באמצעות משא ומתן. אם ניתן לברוח ממנו, לעבור מכשול או להגיע למקום שבו אינו יכול לעקוב, זו לעיתים האפשרות החכמה ביותר.

✨ יכולות מיוחדות

פיות בכל פרק. לציפקטלי יש פה כמעט בכל מפרק בגופו. כל ניסיון לאחוז בו, לטפס עליו או להיאבק בו במגע חושף את התוקף לנשיכה גם אם הוא רחוק מן הראש המרכזי. במשחק: מי שנוגע בו, נאחז בו או נאבק בו סופג נשיכה בכל סיבוב: 1D8 נזק.

רעב קדמון. הציפקטלי אינו מתקשר, אינו נכנע ואינו חדל מתוך פחד או שיקול דעת. הוא קיים כדי לאכול וממשיך לרדוף אחר טרף כל עוד הוא מסוגל להגיע אליו. במשחק: חסין לאימה, להפחדה, לשכנוע ולכל השפעה על התודעה.

🗺️ תפוצה

ציפקטלי נדירים ביותר ומופיעים בעיקר במקומות שבהם מים ויבשה מתערבבים: ביצות קדומות, שפכי נהרות רחבים, אגמים רדודים ומערכות מים מבודדות. דיווחים מגיעים בעיקר מן האזורים החמים של גוטורו, ממלפה והוונה, וכן מדרום תרבניה ומן החלקים החמים של גוסיה.

בגוטורו קיימים סיפורים במיוחד מביצות קארה וביצות תמרה, שבהן המים העכורים והצמחייה הצפופה מאפשרים ליצור כזה להתקרב כמעט מבלי להיראות. במקומות שבהם הוא מוכר, האזהרה פשוטה: מול ציפקטלי לא מנסים "להחזיק אותו במקום" — מפני שאצל היצור הזה גם המקום שבו אוחזים מסוגל לנשוך בחזרה.

2.36.2 💀 ציצימיטל

שלד שמימי שיורד כשהשמש מוסתרת. יש לה חלון פעולה קצר וידוע מראש, ולכן היא איום שאפשר להיערך אליו ביומן.

הציצימיטל היא ישות שמימית דמוית שלד, שגופה נראה כאילו הורכב מעצמות כהות שעליהן מנצנצים אורות זעירים ככוכבים. היא אינה חיה בעולם באופן רציף. רוב הזמן אין לה גוף שניתן לפגוש בו כלל, והיא מתקיימת הרחק מעבר לשמים הנראים. רק כאשר אור השמש מוסתר בליקוי נפתח בפניה חלון קצר שבו היא מסוגלת לרדת אל העולם.

זו הסיבה שהציצימיטל שונה מרוב האל־מתים. היא אינה משוטטת בקברים, אינה ממתינה בחורבות ואינה מתעוררת בלילה רגיל. אפשר לדעת מראש מתי היא עלולה להופיע. מלומדים, אסטרונומים וכוהנים המסוגלים לחשב את מועדי הליקויים יכולים להזהיר חודשים ואף שנים מראש שהיום המסוכן מתקרב. במקומות שבהם הציצימיטל מוכרת, לוחות שנה אסטרונומיים הם אמצעי הגנה חשוב כמעט כמו חומה.

ברגע שהשמש מתחילה להיעלם, האור משתנה, הצללים מתארכים והאוויר נעשה קר יותר. רק אז יכולה הציצימיטל לרדת. לעיתים היא נראית תחילה כנקודה כהה בשמים, ולעיתים נדמה ששלד מכונף פשוט נופל מתוך החושך שנוצר סביב השמש. היא מסוגלת לעוף במהירות רבה ולבחור מטרה לפני שאנשים על הקרקע מספיקים להבין היכן היא נמצאת.

היא אינה חייבת להישאר במשך כל הליקוי. חלון הפעולה שלה קצר מלכתחילה, ולכן היא נוטה לפעול בצורה ישירה ואכזרית. אין לה סיבה להמתין, להתמקח או לנהל מצור. כל דקה שבה השמש מוסתרת היא זמן שניתן להשתמש בו; ברגע שהאור חוזר, היא נעלמת מן העולם ללא קשר למצבה.

הדבר הופך מפגש איתה לאתגר של הישרדות מתוזמנת. המטרה אינה תמיד להביס אותה לחלוטין. לעיתים צריך רק להחזיק מעמד עד שהשמש תחזור. אם ידוע שהליקוי יימשך זמן מוגבל, אפשר להכין מראש מחסה, להרחיק אנשים פגיעים, להציב נשקים מתאימים, לסגור חלונות וגגות ולהקצות מגינים שיחזיקו את הקו במשך פרק הזמן הידוע.

קהילות שחוו ציצימיטל בעבר מתייחסות לליקוי באופן שונה לחלוטין ממקומות שבהם הוא רק תופעה שמימית. ביום כזה עסקים נסגרים, ילדים מוכנסים לבתים, בעלי חיים נאספים תחת גג ושומרים מוצבים במגדלים עוד לפני שהאור משתנה. השאלה איננה האם הליקוי יהיה מפחיד, אלא האם משהו ינצל אותו כדי לרדת.

הציצימיטל עצמה היא אל־מתה לחלוטין. פחד אינו משפיע עליה, רעל אינו פועל בגופה וכאב אינו מרתיע אותה. היא יכולה להמשיך לתקוף גם לאחר פגיעות שהיו גורמות ליצור חי לסגת מיד. העובדה הזאת חשובה במיוחד משום שניסיונות לאיים עליה, להכאיב לה או לשבור את רוחה הם בזבוז זמן יקר בזמן שהליקוי מתקדם.

אין פירוש הדבר שאין טעם לפגוע בה. פציעה, הדיפה, הפלה מן האוויר או חסימת דרכה יכולים להאט אותה ולמנוע ממנה להגיע למטרותיה. פשוט אין לצפות שהיא תיכנע מפחד או תפסיק משום שהקרב נעשה כואב מדי.

⚔️ הציצימיטל בקרב

הציצימיטל נלחמת מן האוויר ונוטה לנצל את החשכה החלקית ואת הבלבול שמביא הליקוי. היא צוללת במהירות, משתמשת בטפריה ומתרחקת שוב לפני שניתן להקיף אותה בקלות. היא אינה חייבת להישאר במקום אחד, ולכן עמדות פתוחות ומפוזרות פגיעות יותר ממחסה מרוכז ומוכן מראש.

הדרך היעילה ביותר להתמודד איתה היא לזכור שהקרב מתקיים מול שעון קבוע. אין צורך לרדוף אחריה אל השמים אם אפשר להגן על המטרה עד שהליקוי מסתיים. סגירת אזור, הגנה על אנשים מסוימים, הקמת מחסות והחזקת קו במשך פרק זמן קצר יכולים להיות יעילים יותר מניסיון להשמיד ישות שממילא תיעלם עם חזרת האור.

ברגע שהשמש נחשפת מחדש, אפילו אם רק חלקה הראשון חוזר ומחזיר אור ישיר, הציצימיטל מתחילה להיעלם. היא אינה יכולה "לסיים את ההתקפה" או להישאר עוד רגע משום שהיא קרובה לניצחון. החלון שלה נסגר לחלוטין.

✨ יכולות מיוחדות

בליקוי בלבד. הציצימיטל יכולה לרדת אל העולם רק כאשר השמש מוסתרת בליקוי. ברגע שאור השמש חוזר, היא נעלמת מיד ואינה יכולה להישאר בעולם. במשחק: עם חזרת אור השמש היא נעלמת מיד.

שלד כוכבים. כאל־מת שמימי, הציצימיטל חסינה לפחד, לרעל ולכאב. היא אינה נשברת מורלית ואינה נסוגה משום שנפגעה. במשחק: חסינה לאימה, לרעל ולכאב.

🗺️ תפוצה

לציצימיטל אין תפוצה רגילה, משום שהיא אינה קשורה ליער, הר, יבשת או קבר מסוים. היא עשויה להופיע בכל מקום בעולם שבו מתרחש ליקוי שמש ובו קיימת סיבה לירידתה.

משום כך הידיעה החשובה ביותר לגביה אינה מפה אלא לוח שנה. ממלכות, ערים ומקדשים המחזיקים מסורת של תצפית בשמים מסוגלים להתכונן אליה טוב יותר ממקומות שבהם הליקוי מגיע כהפתעה. מול הציצימיטל, מי שיודע באיזה יום ובאיזו שעה החשכה תתחיל כבר ניצח חלק מן הקרב.