ספר יצורים מיתולוגיים 3 - מעוצב - ערכים ם · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.16 ט · ◆ טיאן־גואו

כלב שמים שנגיסתו בשמש היא הליקוי. הוא מביא איתו חושך שמשנה את כל הקרב, ויש נגדו תגובה עממית פשוטה שעובדת.

הטיאן־גואו הוא כלב שמים גדול וכהה, יצור נדיר שנראה כאילו נוצר מחומר הלילה עצמו. גופו דומה לזה של כלב ציד עצום, אך פרוותו שחורה כל כך עד שהיא בולעת את האור סביבה, ועיניו נראות לעיתים כנקודות חיוורות בלבד בתוך הצל. הוא אינו חי דרך קבע על הקרקע ואינו נחשב טורף רגיל; רוב הופעותיו מתחילות בשמים, כאשר האור עצמו מתחיל להיחלש והאנשים שמתחת מרימים את ראשם רק לאחר שכבר נעשה חשוך מדי.

הטיאן־גואו מזוהה יותר מכל עם ליקוי. כאשר הוא מופיע, הוא "נוגס" באור, והשמש כאילו נעלמת מאחורי משהו שאינו ענן. בתוך זמן קצר היום מקבל גוון אפור, הצללים מתארכים והראות נפגעת. לעיתים האור רק נחלש מאוד, ולעיתים יורד חושך כמעט מוחלט למשך כל זמן שהיצור נשאר באזור.

אין הכרח לראות את הטיאן־גואו עצמו כדי להבין שהוא הגיע. בעלי חיים נעשים חסרי מנוחה, ציפורים מפסיקות לשיר וסוסים מתנהגים כאילו ירד לילה מוקדם. בשדות אנשים מדליקים עששיות באמצע היום, ובדרכים שיירות מאטות משום שקשה להבחין במכשולים. אם מתרחש קרב באותו זמן, כל המצב הטקטי משתנה באחת.

החושך הוא חלק מן הנוכחות שלו, לא קסם נפרד שהוא צריך להפעיל. כל עוד הטיאן־גואו נשאר במפגש, האור נשאר עמום או נעלם. לפידים ומדורות עדיין מאירים את סביבתם הקרובה, אך אינם מחזירים את היום. המרחקים נעשים קשים להערכה, יריבים יכולים להיעלם בין צללים, וקשתים ומטילי נשק מאבדים חלק גדול מיתרונם.

דווקא משום כך הטיאן־גואו מסוכן גם בלי להיות לוחם יוצא דופן. חבורה שמסודרת היטב באור יום יכולה להתפרק בתוך שניות כאשר כולם מפסיקים לראות זה את זה. אנשים מתנגשים, פקודות נשמעות אך לא תמיד ברור מאין, ויריב שמכיר את השטח יכול לנצל את החשכה כדי להתקרב.

הטיאן־גואו עצמו, כמובן, אינו נפגע מן האפלה שהוא מביא. הוא נע בתוכה בביטחון כאילו דבר לא השתנה. אם הוא יורד לקרקע, הוא מסוגל להשתמש בשיניים ובמסה של גופו ככלב ענק, אך בדרך כלל עצם הירידה בחשכה מספיקה כדי להפוך אותו למסוכן יותר ממה שהיה באור מלא.

למרות המראה המאיים, לטיאן־גואו יש חולשה פשוטה מאוד: רעש חזק מבריח אותו. תופים, מצילות, פעמונים גדולים, מכות חוזרות על כלי מתכת וצעקות המוניות גורמים לו לסגת. אין צורך בנוסחה, קסם או חפץ נדיר. הרעש עצמו הוא הדבר שאינו מסוגל לשאת.

ההשפעה אינה תלויה באיכות המוזיקה. אין צורך בקצב מסוים, בלחן או בטקס מורכב. ככל שהרעש חזק, מתמשך וברור יותר, כך תגובתו של הטיאן־גואו מיידית יותר. כפר שלם שמתחיל להכות בסירים, בתופים ובכלי מתכת יכול לגרש אותו בלי שאיש יתקרב אליו.

זו הסיבה שבאזורים שבהם הוא מוכר קיימת מסורת פשוטה מאוד. כאשר האור מתחיל להיעלם בלי סיבה ברורה, אנשים אינם רצים להתחבא בשקט. להפך — הם יוצאים החוצה ועושים כמה שיותר רעש. ילדים לומדים מגיל צעיר מה לעשות, ובחלק מן הכפרים נשמרים תופים גדולים במיוחד לצורך זה.

מבחינת מי שאינו מכיר את המנהג, התגובה הזאת יכולה להיראות אבסורדית. כאשר השמים משחירים וכלב עצום מופיע מעל הכפר, האינסטינקט הוא בדרך כלל להשתתק ולהסתתר. דווקא זה הדבר הפחות מועיל. טיאן־גואו שנכנס למקום שקט יכול להישאר זמן רב יותר; טיאן־גואו שפוגש גל של רעש חד, מתמשך ומכוון, נוטה לעזוב.

העובדה שהרעש עובד לחלוטין הופכת אותו ליצור של ידע יותר מאשר של כוח. חבורה שאינה יודעת מה היא רואה עלולה להילחם בחשכה, להיפצע ולנסות להפיל יצור שההתמודדות איתו פשוטה מאוד. חבורה שיודעת את הכלל יכולה לסיים את המפגש בתוך רגעים.

גם לאחר שהטיאן־גואו נסוג, האור אינו תמיד חוזר בבת אחת. לעיתים הוא חוזר בהדרגה: תחילה גוון אפור, אחר כך צללים ברורים ולבסוף אור יום רגיל. במקומות מסוימים מאמינים שזהו הסימן שהיצור שחרר לבסוף את האור שבלע.

⚔️ הטיאן־גואו בקרב

קרב מול טיאן־גואו מתחיל כמעט תמיד בשינוי התאורה. עוד לפני שהוא נושך או מזנק, הוא כבר שינה את התנאים. לוחמים מתקשים לשמור על מערך, קשתים מתקשים לזהות מטרות ויריבים שמבוססים על ראייה מאבדים חלק מיעילותם.

הטיאן־גואו עצמו מנצל את החושך כדי להתקרב, לזנק ולנשוך. הוא אינו צריך להיות לוחם מתוחכם במיוחד, משום שהאפלה עושה חלק גדול מן העבודה עבורו. אם יריב בורח לתוך חושך פתוח, הכלב יכול לעקוב אחריו טוב בהרבה מכפי שהאדם מסוגל לעקוב אחר הכלב.

אלא שאין סיבה לאפשר לקרב להימשך. ברגע שמתחיל רעש חזק ומתמשך, הטיאן־גואו מאבד את הרצון להישאר. תופים או צעקות רבות יכולים לגרום לו לסגת גם אם קודם לכן היה בעמדת יתרון ברורה. אין צורך לפצוע אותו כדי שההשפעה תעבוד.

משום כך השאלה המרכזית בקרב היא האם למישהו יש דרך ליצור רעש. תוף הוא אידיאלי, אבל גם כלי מתכת, מגן שמכים עליו בחרב, פעמון גדול או קבוצה שצועקת יחד יכולים להספיק. מי שמבין זאת אינו מנסה להילחם טוב יותר בחושך — הוא מבטל את הסיבה שהחושך קיים.

✨ יכולות מיוחדות

נוגס באור. בהופעתו של הטיאן־גואו האור מתעמעם במהירות, והלחימה מתנהלת בתנאי חושך למשך כל המפגש. רק לאחר עזיבתו האור חוזר למצבו הרגיל. במשחק: עד שהוא עוזב: מי שאינו רואה בחושך נלחם ב־125-, ואור קסום מאיר מחצית מטווחו.

רעש מבריח. תופים, צעקות ורעש חזק ומתמשך מגרשים את הטיאן־גואו. אין צורך לפגוע בו או לנצח אותו בקרב; רעש מספיק לסיים את המפגש. במשחק: רעש חזק ומתמשך במשך 3 סיבובים: הוא נמלט בלי מבחן.

🗺️ תפוצה

הטיאן־גואו אינו קשור לסוג שטח אחד, משום שעיקר הופעתו מתרחשת בשמים. עם זאת, העדויות הברורות ביותר מגיעות מאזורים פתוחים שבהם אפשר לראות את שינוי האור היטב: עמקים, ערבות, כפרים, מדרונות הרים ודרכים רחבות.

דיווחים עליו מוכרים בגוטורו, הוונה, ממלפה, תרבניה וגוסיה. באזורים הרריים ובכפרים מרוחקים הוא זכור במיוחד, משום שהחושך הפתאומי בולט שם יותר מאשר בעיר שבה תמיד יש מקורות אור מלאכותיים.