ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב
2.22 ה
2.22.1 ✨ האיש הירוק
פנים עשויות עלים שמייצגות את הצמיחה עצמה. הוא נוטה שלא להתערב בכלל, ומי שפוגע ביער מגלה אותו כיריב.
האיש הירוק אינו אדם שחי ביער ואינו רוח השומרת עליו במובן הרגיל. הוא התגלמות של הצמיחה עצמה — הכוח הדוחף זרע להיפתח, שורש לחדור באדמה וענף לחזור ולהתכסות בעלים לאחר החורף. בדרך כלל הוא מופיע כפנים אנושיות הבנויות מעלים, גבעולים וענפים דקים, ולעיתים נדמה שאין מאחוריהן גוף כלל. במקרים אחרים הצמחייה מתלכדת סביב הפנים ויוצרת דמות גבוהה של אדם, אך גם אז קשה לומר היכן נגמר היצור והיכן מתחיל היער שסביבו.
הוא עשוי להופיע על גזע עץ, בתוך קיר מכוסה קיסוס, במרכז סבך או אפילו מתוך צמחייה שעל קשת אבן עתיקה. הפנים אינן קבועות: עלים צעירים מעניקים להן מראה רענן, בסתיו הן עשויות להצהיב ולהתכהות, וביער חולה גם האיש הירוק נראה דל וחיוור. כאשר הוא מדבר, הקול נשמע כאילו עלים רבים מתחככים זה בזה ברוח. לעיתים קשה לדעת אם משפט שנשמע מתוך הסבך אכן נאמר בקול או פשוט נוצר מתוך רחש היער.
רוב הזמן האיש הירוק אינו עושה דבר. הוא אינו עוצר צייד שלוקח חיה אחת, אינו רודף כורת עצים שבא לאסוף עצים להסקה ואינו דורש מאנשים להתנצל על כך שהם משתמשים ביער למחייתם. צמיחה כוללת גם אכילה, גיזום, מוות והתחדשות, ולכן הוא אינו רואה בכל פגיעה בצמח עבירה. מה שמעורר אותו הוא הרס שמפסיק את המחזור: שרפה מכוונת של יער שלם, כריתה חסרת גבול, הרעלת אדמה, השחתת מעיין שמקיים חורש או השמדה של צמחייה רק כדי להשאיר אחריה מקום מת.
בכך הוא שונה מן הלשי ומחומבבה. הלשי הוא בעליו של יער מסוים ומגיב גם ליחס, למנהגים ולפגיעה בתחום שהוא רואה כשייך לו; חומבבה הוא שומר של מקום מוגדר שאסור לפגוע בו. האיש הירוק אינו "בעל הבית" ואינו עומד בשער. כל עוד האדמה ממשיכה להצמיח והפגיעה היא חלק מן החיים הרגילים, הוא עשוי שלא להראות את פניו במשך דורות.
נוכחותו נעשית ברורה יותר במקום שבו הצמיחה חזקה במיוחד. סביב עץ שבו הופיע יכולים ניצנים להיפתח מוקדם מן העונה, עשב חדש לעלות על אדמה חרוכה ופירות להבשיל בשפע יוצא דופן. אין בכך בהכרח טובה מכוונת לבני אדם; מבחינתו שדה חיטה וחורש פראי הם שני מופעים של אותו כוח. עם זאת, כאשר האיש הירוק בוחר להיטיב עם שטח מעובד או עם חורשה, השפעתו יכולה להיות עצומה.
כפרים מסוימים מכירים חלקות שבמשך שנים נותנות יבול שאינו מתאים כלל לגודלן. התבואה צפופה יותר, עצי הפרי עמוסים והצמחים מתאוששים במהירות לאחר בצורת או ברד. במקום כזה אין צורך לראות את האיש הירוק כדי להבין שמשהו חריג קורה. החקלאים החכמים ביותר אינם מנסים לסחוט מן האדמה יותר משום כך, אלא מקפידים להשאיר עצים, משוכות ואזורים פראיים בשולי השדה, מתוך הבנה שהברכה אינה שייכת להם.
האיש הירוק אינו דורש מנחות קבועות ואינו מנהל משא ומתן כמו רוח בעלת צרכים אנושיים. ניתן לדבר אליו, אך התשובות שלו נוטות להיות קצרות ומוזרות, ולעיתים עובר זמן רב עד שהוא מגיב. הוא מבין מושגים כמו צמיחה, נזק, עונה והתחדשות הרבה יותר טוב מאשר כסף, בעלות או גבולות. אדם שמבקש ממנו "לברך את השדה שלי" עשוי לקבל שתיקה; אדם שמחזיר מים לאדמה שנחסמה, מפסיק כריתה הרסנית או מאפשר לחורש להשתקם עשוי לגלות לאחר מכן שהשדה הסמוך השתנה.
כאשר הוא אכן מתערב נגד מי שפוגע ביער, ההתערבות אינה מתחילה בדרך כלל בהופעת דמות אנושית. שורשים בולטים מן הקרקע במקום שבו קודם לא היו, קוצים מתעבים לאורך הדרך, עצים שנכרתו מתחילים להצמיח ענפים חדשים במהירות והסבך נעשה קשה יותר למעבר. אנשים יכולים לבלות שעות בניסיון לצאת מאזור שאותו חצו בבוקר בלי קושי. רק אם ההרס נמשך האיש הירוק עצמו עשוי להופיע ולהפוך את ההתנגדות הישירה לברורה.
הוא אינו כועס במובן הרגיל. אין בו עלבון אישי ואין טעם לנסות להרגיז אותו פחות באמצעות התנצלות ריקה. הוא מגיב למעשה עצמו. אם האש כובתה, הכריתה הופסקה או מקור הרעל הוסר, הצמחייה נרגעת ולעיתים הוא נעלם מיד כאילו לא היה. מי שממשיך להרוס גם לאחר שהיער החל להתנגד מגלה שהיצור מסוגל להיות יריב חזק מאוד במקום שבו כל עץ, שורש ושיח למעשה נלחמים לצדו.
הקשר הזה ליער הוא גם חולשתו הגדולה ביותר. האיש הירוק אינו נושא את כוחו איתו לכל מקום. בתוך יער חי או חורש צפוף הוא יכול להופיע במקום אחד ולהיעלם בתוך העלווה במקום אחר, לעורר צמיחה ולהשתמש בצמחייה שסביבו כאילו הייתה המשך של גופו. מחוץ למקום שיש בו צמיחה חיה, לעומת זאת, הוא נחלש במהירות. בשדה חרוש לחלוטין, על סלע חשוף, במדבר או בתוך עיר בנויה כמעט אין לו במה להיאחז.
משום כך הוא אינו רודף רחוק אחרי מי שנסוג מן היער. אדם שהצית חורש וברח אל דרך אבן עשוי לגלות שהשורשים נעצרים בשולי הצמחייה. האיש הירוק אינו יוצא אחריו כדי לנקום; המטרה הייתה לעצור את הפגיעה, לא להביא צדק אישי. אם אותו אדם יחזור למחרת עם לפידים נוספים, לעומת זאת, היער יזכור היטב מה בא לעשות.
⚔️ האיש הירוק בקרב
בתוך יער חי האיש הירוק הוא יריב מסוכן מאוד, בעיקר מפני שקשה להפריד בינו לבין הסביבה. הוא אינו חייב להתקרב ולהכות בידיו. שורשים יכולים ללפף רגליים, ענפים לרדת אל גובה הפנים, קוצים לסגור מעברים וצמחייה צעירה לצמוח במהירות במקום שמישהו ניסה לפנות. הוא משתמש בכל אלה כדי לעצור, להפריד ולהרחיק מן היער, ולאו דווקא כדי להרוג.
פגיעה בדמות הנראית שלו אינה תמיד משמעותית כפי שנדמה. להב יכול לקרוע עלים ולחתוך ענפים, אך האיש הירוק מסוגל לעיתים להיעלם לתוך הצמחייה ולהופיע מחדש מתוך גזע או סבך סמוך. הדרך הטובה יותר להפסיק קרב אינה לנסות לכרות את כל היער כדי להגיע אליו — פעולה שרק מחזקת את הסיבה שבגללה הוא נלחם — אלא להפסיק את הדבר שאותו הוא מנסה לעצור.
אם בכל זאת צריך להילחם בו, שטח פתוח הוא חולשתו הברורה. ככל שמתרחקים מן העצים ומן הצמחייה הצפופה, מספר הדברים שהוא יכול להפעיל קטן וכוחו יורד. מחוץ ליער הוא כמעט חסר אונים: הוא יכול להמשיך לדבר ולהופיע בצמחייה קטנה אם קיימת, אך אינו מסוגל לנהל קרב משמעותי לאורך זמן.
הדבר הופך את המאבק בו לשונה מאוד מקרב מול חיה טריטוריאלית. אין צורך להרוג אותו כדי להיחלץ. יציאה מן היער, עצירת השרפה או הפסקת הכריתה יכולות לסיים את הקרב מיד. רק מי שמתעקש להמשיך להשחית את המקום נאלץ להתמודד עם מלוא כוחו.
✨ יכולות מיוחדות
צמיחה. שדה או חורש שהאיש הירוק בוחר להיטיב איתו נותן יבול כפול. ההשפעה אינה מוגבלת רק לתבואה; עצי פרי, צמחי מאכל וחורשות מניבות כולם שפע חריג כל עוד ברכתו נשארת במקום. במשחק: ברכתו נמשכת עונה אחת.
נטוע. בתוך יער חי האיש הירוק חזק מאוד ויכול להשתמש בצמחייה שסביבו כחלק מכוחו. מחוץ ליער או לאזור עשיר בצמחייה הוא נחלש בצורה קיצונית וכמעט חסר אונים. במשחק: בתוך יער: 150+ לסיכוי לפגוע ו־2+ להגנה. מחוץ ליער: 200- לסיכוי לפגוע ומחצית מהירות.
היער הוא גופו. בתוך תחומו קשה להכריע אותו באמצעות פגיעה בדמות אחת בלבד. הוא יכול להתמזג בעלווה, להופיע מחדש מתוך צמחייה סמוכה ולהשתמש בשורשים, קוצים וענפים כדי להשפיע על הקרב. במשחק: פעם בסיבוב: שורשים וקוצים — יריב אחד בטווח 10 מטרים עובר מבחן זריזות או נלכד במקומו, עד שישתחרר במבחן כוח.
מגיב להרס, לא לשימוש. ציד, איסוף עצים וכריתה מוגבלת אינם מושכים בהכרח את תשומת לבו. הרס רחב שמונע מן המקום להתחדש הוא שמביא אותו להתערב.
אינו רודף לנקמה. מי שמפסיק את הפגיעה ויוצא מן היער אינו מטרה שהאיש הירוק ממשיך לרדוף אחריה. מטרתו היא לשמור על המשך הצמיחה, לא להעניש אדם לאחר שהאיום הסתיים.
🗺️ תפוצה
האיש הירוק יכול להופיע כמעט בכל אזור שבו קיימים יערות עתיקים, חורשות ותיקות או שטחים שבהם הצמחייה שומרת על רצף של דורות. הוא אינו מוגבל ליער אחד ואינו בהכרח יצור יחיד; מלומדים חלוקים אם כל הופעה היא ישות מקומית אחרת או שפנים רבות של אותו כוח מופיעות במקומות שונים. עצם העובדה שמראהו משתנה עם הצמחייה המקומית מקשה מאוד להכריע.
הוא מוכר במיוחד ביערות הממוזגים של גוסיה ותרבניה ובאזורים המיוערים של דרום ומרכז סרמלי. בגוטורו ניתן למצוא מסורות דומות סביב יער האפלולית ויערות דראן, אף ששם פניו עשויים להיות עשויים מעלים רחבים, מטפסים ופרחים במקום העלווה המוכרת בצפון. באזורים חקלאיים הוא מופיע לעיתים גם בחורשות ובשולי שדות, במיוחד במקום שבו נשמר במשך שנים קשר בין האדמה המעובדת לבין הצמחייה הטבעית שסביבה.
יש מקומות שבהם איש אינו רואה אותו במשך מאות שנים ובכל זאת משאירים עץ עתיק במרכז השדה, אינם כורתים רצועה מסוימת של חורש ומקפידים שמי המעיין ימשיכו לזרום. התושבים אינם תמיד יודעים מדוע המנהג החל. הם רק יודעים שהאדמה שם נותנת פי שניים — ושאף אחד אינו רוצה להיות האדם שיגלה מה יקרה אם יחליט שהיער תופס יותר מדי מקום.
2.22.2 ✨ הולדרה
יפהפיית יער שנראית ככל אדם עד שרואים אותה מאחור. היא אינה מפלצת קרב — היא מבחן התנהגות שגובה מחיר גבוה מאוד על טעות.
ההולדרה היא ישות יער יפהפייה הנראית מלפנים כאישה אנושית לחלוטין. פניה נעימות, קולה רגוע, בגדיה פשוטים ונקיים באופן כמעט בלתי סביר למי שנמצאת לבדה בעומק היער, והיא יודעת לדבר ולהתנהג כאדם לכל דבר. מטייל שאינו מכיר אותה יכול לשוחח עמה שעה שלמה מבלי לחשוד בדבר. הסימן היחיד לטבעה האמיתי נמצא במקום שהיא מקפידה שלא להראות.
כאשר רואים את ההולדרה מאחור מתגלה שאין מדובר באישה. במסורות שונות מתואר גבה כחלול וכהה, בדומה לגזע עץ שנרקב מבפנים, ולעיתים קליפת עץ מחליפה חלק מן הבשר. לרוב יש לה גם זנב ארוך שהיא מסתירה היטב מתחת לשמלתה. אין במראה הזה בהכרח דבר שמלמד שהיא מרושעת; הוא פשוט מסיר את המסכה שבין היער לעולם האנושי.
ההולדרה אינה צדה אנשים במובן הרגיל. היא אינה מסתערת ממארב ואינה מחפשת גופות או רכוש. המפגש עמה הוא בראש ובראשונה מפגש חברתי. היא עשויה לבקש הכוונה, לשאול מדוע אדם נמצא ביער, להציע מקום לינה, לבקש עזרה קטנה או פשוט להצטרף לזמן־מה להולך בודד. לעיתים היא אף מועילה: מראה דרך בטוחה, מזהירה מפני ביצה או טורף, או מובילה אדם שאבד בחזרה לשביל.
אולם היא רגישה מאוד לדרך שבה מתייחסים אליה. גסות רוח, לעג, ניסיון למשוך את בגדיה כדי לראות מה היא מסתירה, התרברבות מינית או התייחסות אליה כאילו היא רכוש הם טעויות חמורות. גם אדם שמגלה את טבעה ומכריז עליו בקול כדי להשפיל אותה עלול להפוך בן רגע מאורח למטרה. בעיניה, עצם הידיעה שהיא אינה אנושית איננה חטא; השאלה היא מה עושים עם הידיעה הזאת.
משום כך אנשים המכירים את יערותיה נוהגים לפי כלל פשוט: אם אישה זרה מופיעה במקום שבו לא סביר שתמצא אישה לבדה, מדברים אליה בנימוס ואינם מנסים לגלות בכוח מה היא מסתירה. אם במקרה רואים את גבה או את זנבה, מתנהגים כאילו לא ראו דבר. הכלל הזה הציל יותר נוסעים מכל לחש הגנה.
ההולדרה מבינה היטב מחמאות, פלירטוט, חיזור ושקרים. היא יכולה ליהנות מתשומת לב ואפילו ליזום קרבה, אך היא מבחינה היטב בין חיבה לבין זלזול. אדם שמנסה לנצל אותה משום שהוא חושב שמצא אישה בודדה ופגיעה עלול לגלות שהמצב הפוך לחלוטין. לעומת זאת, מי שמתנהג בכבוד אינו נדרש להיות צדיק, טהור או חסר פחד; די שלא יהפוך את המפגש להזדמנות להשפיל או לנצל.
קיימות עדויות רבות לכך שהולדרה זוכרת יחס טוב ורע במשך שנים. אדם שסייע לה בלי לדרוש תמורה עשוי למצוא מאוחר יותר סימנים שמכוונים אותו בדרך הנכונה, חיה שהובילה אותו אל מים או ענף שנפל בדיוק לפני שנכנס למקום מסוכן. לעומת זאת, מי שפגע בה יכול לגלות שהיער כולו נעשה עוין: שבילים מסתבכים, סוסים מסרבים להתקדם, חפצים נעלמים ומקומות שהיו מוכרים נעשים קשים למציאה.
אין ודאות אם ההולדרה עצמה שולטת בכל הדברים האלה או שמדובר בתגובתו של היער לנוכחותה. היא קשורה לסביבתה באופן עמוק, ולכן ההבחנה עשויה להיות חסרת משמעות. מי שמסתכסך איתה אינו מסתכסך בהכרח עם אישה אחת בלבד.
לעיתים היא נקשרת במיוחד לאדם אחד. קשר כזה יכול להימשך ימים, חודשים ואף שנים, והוא אינו תמיד עוין או טרגי. הולדרה מסוגלת לחיבה אמיתית, אך היא אינה נעשית אנושית בשל כך. מי שמנסה לכפות עליה לעזוב את היער, לחשוף את טבעה בפני אחרים או להתייחס אליה כאילו התחייבה לחוקי החברה האנושית עלול לגלות עד כמה טעה בהבנת הקשר.
⚔️ ההולדרה בעימות
קרב הוא כמעט תמיד סימן שהמפגש עם הולדרה כבר נכשל. היא אינה בנויה לעימות ישיר ממושך ואינה מחפשת אותו. אם מותקפת, היא מעדיפה להיעלם בין העצים, להוליך את רודפיה למקום רע, להפריד ביניהם או פשוט לגרום להם להבין שהיער אינו מרחב שבו הם שולטים.
היא מכירה את סביבתה היטב יותר מכל אדם זר. שיחים, סלעים, גזעים חלולים ושבילים צרים אינם מכשולים מבחינתה אלא דרכי תנועה. מרדף אחריה בעומק היער הוא כמעט תמיד רעיון גרוע יותר מן העימות המקורי, משום שכל צעד מרחיק את הרודפים מן הדרך שהם מכירים.
אם נאלצה להילחם ממש, ההולדרה אינה חלשה, אך אין סיבה להפוך אותה ללוחמת ראשית. היא יכולה להכות, לשרוט ולהגן על עצמה, אך עוצמתה האמיתית היא ביכולת להפוך את הסביבה נגד מי שפגע בה. האדם המסוכן ביותר בעימות עמה אינו בהכרח זה שמחזיק חרב, אלא זה שאמר את הדבר הלא נכון ולא הבין שההזדמנות להתנצל עדיין קיימת.
התנהגות נכונה יכולה לעצור הידרדרות גם לאחר טעות. התנצלות כנה, החזרת דבר שנלקח, הפסקת האיום או הודאה בגסות יכולות להשיב את המפגש למסלול רגוע. לעומת זאת, התנצלות מזויפת שנועדה רק לקרב אותה שוב לטווח נשק עלולה להחמיר מאוד את מצבו של האדם.
הנקודה החשובה היא שהולדרה אינה חידה שצריך "לחשוף". גילוי הזנב או הגב החלול אינו הישג. מי שמתייחס לחשיפה כאל ניצחון מפספס לחלוטין את טבע המפגש. המבחן מתחיל דווקא ברגע שבו יודעים מה היא — ובוחרים כיצד להתנהג.
✨ יכולות מיוחדות
פנים אנושיות. מלפנים ההולדרה נראית כאישה אנושית לחלוטין. בדיבור, בתנועה ובמראה אין כמעט דבר שמסגיר אותה. רק מבט מאחור חושף את גבה החלול או דמוי העץ ואת הזנב שהיא מסתירה. במשחק: זיהוי טבעה מלפנים: מבחן הבחנה ב־50-. מאחור — מיד.
אל תבייש אותה. מי שמגלה את טבעה ואינו עושה מזה עניין יכול להמשיך את המפגש ללא סכנה. לעג, השפלה, ניסיון לחשוף אותה בכוח או שימוש בסודה נגדה הופכים אותה מיד לעוינת.
בת היער. בתוך יערה קשה מאוד לרדוף אחריה או לכפות עליה קרב. היא מכירה שבילים, מקומות מסתור ומעברים שאדם זר אינו רואה, ויכולה להיעלם במהירות בתוך הצמחייה. במשחק: בתוך יערה: מבחני מעקב אחריה ב־40-, והיא נעלמת מן העין בתוך סיבוב.
זוכרת יחס. ההולדרה מגיבה בעיקר להתנהגות. יחס מכבד עשוי להביא לעזרה, הכוונה או אזהרה; יחס גס או אלים עלול להביא לנקמה שנמשכת הרבה אחרי שהמפגש עצמו הסתיים. במשחק: מי שהשפיל אותה נושא קללת יער: 20- למבחני ניווט וציד בכל יער במשך חודש. יחס מכבד: אזהרה אחת מסכנה ביערה.
🗺️ תפוצה
הולדרות קשורות ליערות ותיקים שבהם יש די מרחב להיעלם מן העולם המיושב אך עדיין מתקיים מגע קבוע עם נוסעים, ציידים, חוטבי עצים וכפרים בשולי היער. הן נדירות ביערות שנכרתו לאחרונה או בחורשות קטנות הסמוכות לערים, ומעדיפות יערות בעלי שבילים עתיקים, פלגים, קרחות נסתרות ואזורים שבהם קל לאדם ללכת לאיבוד בלי להבין מתי סטה מדרכו.
רוב הדיווחים מגיעים מן האזורים המיוערים והממוזגים של גוסיה ותרבניה וכן מדרום ומרכז סרמלי. בגוטורו קיימות מסורות על ישויות דומות גם ביער האפלולית וביערות דראן, אם כי אין ודאות שכל היצורים המתוארים שם הם הולדרות מאותו סוג.
ביישובים הסמוכים ליערות כאלה כמעט אין סיפורים על ציידים ש"הביסו" הולדרה. הסיפורים שנשמרים הם אחרים: על חוטב עצים שראה זנב מתחת לשמלה ולא אמר דבר וקיבל דרך קצרה הביתה, או על אדם שצחק כאשר ראה את גבה — ומאז כל שביל ביער החזיר אותו לאותו עץ.