ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.21 ד · דראוגר

הדראוגר הוא מת שקם מתוך תל הקבורה שלו משום שסירב לוותר על מה שהיה שלו בחיים. בניגוד לרוח רפאים, הוא גופני לחלוטין: גופה כבדה, נפוחה וכהה, שלעיתים עדיין לבושה בשריון שבו נקברה ואוחזת בנשק שהונח לצדה. הוא אינו משוטט בעולם בחיפוש אחר דם ואינו מנסה לחזור לחייו הקודמים. הוא נשאר קשור לקבר, לרכוש ולמעמד שהיו שלו, ושומר עליהם בקנאות גם מאות שנים לאחר שאיש אחר שכח את שמו.

דראוגרים נוצרים בעיקר ממתים שהיו עיקשים, אלימים, חמדנים או בעלי תחושת בעלות חזקה במיוחד. לוחם שנקבר עם חרבו, שליט שהונח בתל עם אוצרותיו או ראש משפחה שסירב בחייו לאפשר לאיש לגעת ברכושו עלולים להמשיך את אותו דחף לאחר המוות. לא כל קבר עשיר יוצר דראוגר, אך כאשר אחד מהם קם ברור במהירות שהמת אינו מגן על הזהב משום שהוא שימושי לו. הוא שומר עליו משום שהוא עדיין חושב עליו כעל "שלי".

מראהו שונה מאוד משל שלד או גופה מיובשת. גופו תפוח וכבד כאילו המוות לא רוקן אותו אלא מילא אותו בחומר אפל. העור עשוי להיות כחול־שחור, אפור או כמעט סגול, והשרירים נראים עבים מכפי שהיו בחיים. ריח של אדמה לחה, בשר ישן ומתכת חלודה מקדים אותו לעיתים. כאשר הוא מתחיל לנוע, המשקל העצום של גופו נשמע בכל צעד.

זיכרונותיו אינם נעלמים לחלוטין. דראוגר ותיק עשוי לזהות שפה שדיבר בחייו, להבין מי עומד מולו ואף לענות במשפטים קצרים. עם זאת, קשה מאוד לנהל איתו שיחה במובן הרגיל. רוב מחשבתו סובבת סביב בעלות, חדירה, גניבה ועלבון. אדם יכול להסביר במשך שעה שלא בא לקחת דבר, אך אם הוא עומד בתוך חדר הקבורה ומחזיק בידו חפץ מן המטמון, מבחינת הדראוגר הוויכוח כבר הסתיים.

הקשר לתל הקבורה הוא מרכיב מרכזי בטבעו. הדראוגר יכול לצאת מן החדר הפנימי, לעבור במנהרות ולעלות אל פני הקרקע אם מישהו חילל את המקום, אך הוא אינו אוהב להתרחק. הוא אינו כובש שטחים ואינו מחפש קורבנות רחוקים. לאחר שהפולשים נסוגים או נהרגים, הוא חוזר אל הקבר ומשיב את עצמו אל המקום שבו שכב.

הוא גם נוטה לסדר מחדש את חפצי הקבורה. אם נגנב דבר קטן והגנבים ברחו, הדראוגר עשוי למצוא את המקום שבו היה החפץ, לעמוד לידו במשך זמן רב ואחר כך להתחיל לחפש את הפורצים. לעיתים זו הדרך הראשונה שבה כפר סמוך מגלה שהקבר העתיק שאיש לא נגע בו במשך דורות אינו ריק מתושביו.

אחת התכונות המשונות ביותר של הדראוגר היא יכולתו להגדיל את נפח גופו. כאשר הוא מתרגז או נאלץ להילחם בחלל צר, גופו יכול להתנפח ולהתרחב עד שהוא ממלא חלק גדול מן המעבר. אין זה שינוי צורה מלא אלא התעצמות של הגוף המת עצמו: הכתפיים מתרחבות, הזרועות נעשות עבות יותר והמשקל גובר. במסדרון של תל קבורה, די בכך כדי להפוך אותו למחסום חי שכמעט אי אפשר לעבור סביבו.

היכולת הזאת מתאימה במיוחד לצורת הלחימה שלו. דראוגר אינו מנסה לרקוד סביב יריב, להתחמק או לנהל קרב מתוחכם. הוא מתקדם, תופס ומוחץ. אם הוא מצליח לאחוז באדם, הוא מעדיף להצמיד אותו לקיר, להטיח אותו ברצפה או פשוט למחוץ אותו בכוחו ובמשקלו. כלי הנשק הקבור עמו נשאר מסוכן, אך פעמים רבות הידיים עצמן הן האיום הגדול יותר.

המת אינו חש כאב באופן רגיל. חיתוך עמוק, חץ בגוף או מכה חזקה אינם גורמים לו להירתע כפי שאדם חי היה נרתע. הדבר אינו הופך אותו לבלתי ניתן לפגיעה, אך הוא מאפשר לו להמשיך להתקדם כאשר יריב אחר כבר היה נסוג. מי שמנסה לעצור אותו באמצעות פציעות קטנות מגלה במהירות שהן משנות מעט מאוד את התנהגותו.

עם זאת, דראוגר אינו בלתי מנוצח. גופו אמנם מונע בכוח על־טבעי, אך הוא עדיין גוף. אפשר להפיל אותו, לשבור אותו, לחסום את דרכו ולגרור אותו. העובדה שהוא מעדיף להישאר בתוך הקבר גם מגבילה אותו: הוא כמעט תמיד נלחם במקום שבו אפשר לדעת מה הוא רוצה להגן עליו, ואפשר להשתמש בכך כדי לשלוט בתנועתו.

במקרים רבים הדרך הנבונה להתמודד איתו אינה קרב עד חורמה אלא השבת הדבר שנלקח. דראוגר שרודף אחרי גנב עשוי לעצור ברגע שבו החפץ מוחזר אל תחום הקבר. אין בכך חמלה או סליחה; פשוט אין עוד סיבה מבחינתו להמשיך. מי שבא במכוון לבזוז את הקבר, לעומת זאת, צריך לצפות לכך שהמת יגן על כל חדר עד שיחדל להיות מסוגל לעשות זאת.

⚔️ הדראוגר בקרב

הדראוגר הוא יריב של חללים צרים. מסדרונות קבורה, מדרגות, דלתות אבן וחדרים מלאים בארונות קבורה משחקים לידיו משום שהם מונעים מיריביו להקיף אותו. הוא ממקם את גופו בין הפולשים לבין החלק החשוב ביותר של הקבר ומכריח אותם לעבור דרכו.

כאשר הוא יכול, הוא תוקף את האדם שנושא חפץ שנלקח מן הקבר. אפילו לוחם מסוכן יותר עשוי להיות משני בעיניו לעומת אדם שמחזיק בשרשרת, בחרב או בגביע שהיה שייך לו. מכאן נוצרה שיטה פשוטה אך מסוכנת: אדם אחד יכול למשוך את תשומת לבו באמצעות חפץ מן המטמון בעוד אחרים מנסים לעבור מצד אחר.

כאשר המעבר צר, הדראוגר עשוי להתנפח ולהגדיל את גופו עד שקשה מאוד לחלוף סביבו. במצב כזה הוא אינו זקוק למהירות; הוא פשוט חוסם את הדרך ומאלץ יריבים להתקרב לטווח הידיים שלו. אם הוא מצליח לתפוס אדם, הוא מעדיף אחיזה והטחה על פני חילופי מכות ממושכים.

שטח פתוח מפחית את יתרונו. שם אפשר להתרחק, לנוע סביבו ולתקוף מכמה כיוונים. גם אז כוחו רב, אך הוא אינו מהיר במיוחד ואינו נהנה מאותו יתרון של גוף כבד שממלא מעבר. משום כך הוצאתו מתל הקבורה, אם אפשר לעשות זאת, היא לעיתים הישג משמעותי בפני עצמו.

הדראוגר גם צפוי יותר מרבים מן האל־מתים האחרים. הוא אינו מחפש ילדים כמו יצורים מסוימים, אינו שותה דם ואינו מעביר קללה. הוא רוצה דבר אחד: שכל מה ששייך לקבר יישאר בקבר. מי שמבין זאת יכול לעיתים לבחור אם בכלל יש צורך להילחם.

✨ יכולות מיוחדות

שומר התל. הדראוגר קשור לקברו ולחפצים שנקברו עמו. הוא מגן עליהם בקנאות, רודף אחרי מי שלקח מהם דבר ואינו נוטה להתרחק מן התל ללא סיבה הקשורה להגנת רכושו.

מתנפח. הדראוגר מסוגל להגדיל את נפח גופו ולהיעשות כבד ורחב הרבה יותר. הוא משתמש בכך בעיקר כדי לחסום מעברים, להקשות על עקיפה ולחזק את יכולתו לתפוס ולמחוץ יריבים. במשחק: ההתנפחות אורכת סיבוב: 1+ להגנה, 1D6+ לנזק, והוא חוסם מעבר שרוחבו עד 3 מטרים.

כוח המת. גופו חזק בהרבה מכפי שהיה בחייו, והוא אינו נרתע מכאב, תשישות או פציעות כפי שאדם חי היה נרתע. פגיעות קטנות אינן עוצרות את התקדמותו. במשחק: חסין לאימה ולכאב.

אחיזת קבר. כאשר הדראוגר מצליח לתפוס יריב הוא מנסה להצמידו, להפילו או למחוץ אותו במקום להמשיך בחילופי התקפות רגילים. בחדר קטן אחיזה אחת יכולה להפוך את הקרב כולו. במשחק: אחיזה מוצלחת: הקורבן מופל ומוצמד, סופג 1D8 נזק מעיכה בכל סיבוב ונלחם ב־200-. השתחררות במבחן כוח ב־30-.

זוכר את שלו. הדראוגר מזהה את רכושו גם לאחר מאות שנים. החזרת חפץ שנגנב יכולה לפעמים לעצור מרדף, בעוד נשיאת דבר מן המטמון הופכת את הנושא למטרה העיקרית שלו. במשחק: נושא חפץ מן המטמון הוא מטרתו הראשונה. החזרת החפץ מאפשרת מבחן שכנוע ב־20- לעצירת המרדף.

🗺️ תפוצה

דראוגרים מופיעים כמעט רק בקברים עתיקים שבהם נקבר אדם בעל כוח, עושר או מעמד יחד עם רכוש משמעותי. תלי קבורה, חדרי קבר חצובים בסלע, קברי לוחמים ומצודות ישנות שבהן נקברו שליטים הם המקומות האופייניים ביותר. הם נדירים בבתי קברות רגילים, משום שהיווצרותם קשורה לאדם מסוים ולא לעצם הקבורה.

הדיווחים הרבים ביותר מגיעים מסרמלי, ובייחוד מאזוריה הקרים והמיושבים בדלילות, שבהם קברים עתיקים יכולים להישאר סגורים במשך מאות שנים. גם בצפון גוסיה וברכסי תרבניה ידועים קברי לוחמים ומבנים תת־קרקעיים שבהם נמצאו מתים מסוג זה. ככל שהקבר מבודד ועתיק יותר, כך גדל הסיכוי שהדראוגר שבתוכו נשאר ללא הפרעה במשך דורות.