ספר יצורים מיתולוגיים 1 - מעוצב - ערכים משחקיים · מגדיר היצורים — סדר א״ב
2.9 א · אריה נמיאה
אריה גדול שעורו אינו נחדר בשום נשק. במספרים הוא אינו יותר מדוב גדול — כל הקושי הוא שאי אפשר לפצוע אותו, ולכן צריך להרוג אותו בדרך אחרת לגמרי.
אריה נמיאה הוא אחד הטורפים האגדיים והמסוכנים ביותר בעולם, יצור הדומה במבנהו לאריה רגיל אך גדול, כבד וחזק ממנו במידה ניכרת. גופו שרירי במיוחד, ראשו רחב ורעמתו עבה וכהה. פרט בוגר גדול דיו כדי להפיל סוס ולהחזיק אותו תחת כפותיו, אך ממדיו לבדם אינם הדבר שהפך אותו לאגדה.
ייחודו של אריה נמיאה הוא עורו.
פרוותו נראית למראית עין כפרוות אריה רגילה, אולם מתחת לשערות נמצא עור שאינו ניתן לחדירה כמעט בשום אמצעי מוכר. חרבות מחליקות מעליו, חניתות אינן מצליחות לחדור אותו וחצים נשברים או ניתזים מן הגוף. אפילו מכות נשק כבדות גורמות לו לכל היותר לזעזוע קל. ברזל, ברונזה, אבן ועץ אינם מסוגלים לפצוע אותו בדרך הרגילה.
משום כך אריה נמיאה אינו מפחד מיצורים חמושים. בניגוד לאריות רגילים, הלומדים במהירות להיזהר מאנשים הנושאים חניתות או אש, הוא מסוגל להסתער ישירות על קבוצת לוחמים בלי לחשוש ממטח החצים הראשון. חוסר הפגיעות שלו הפך אותו עם השנים לטורף בעל ביטחון כמעט מוחלט.
האריה חי לבדו ואינו מקים להקה. הוא מחזיק בטריטוריה רחבה הכוללת בדרך כלל גבעות סלעיות, שטחי מרעה ומספר מערות שבהן הוא נח. הוא צד בעיקר בעלי חיים גדולים: בקר, סוסים, איילים וחזירי בר. לאחר שלמד כי בני אדם מתקשים לפגוע בו, הוא עשוי להתחיל להתקרב ליישובים ולטרוף גם בני אדם.
כאשר אריה נמיאה מתבסס באזור, התוצאה חמורה בהרבה מהופעתו של טורף רגיל. ציידים אינם מסוגלים לגרשו, מלכודות חנית כמעט שאינן מועילות ושומרים חמושים אינם מרתיעים אותו. בתוך זמן קצר עשויים שבילי מרעה להינטש, עדרים להיעלם וכפרים שלמים להתחיל לסגור את שעריהם לפני השקיעה.
למרות עמידותו יוצאת הדופן, האריה אינו אלמותי. הוא צריך לנשום, הוא מסוגל לטבוע, עצמותיו עלולות להישבר תחת כוח גדול מספיק וגופו יכול להיפגע בדרכים שאינן דורשות חדירה של העור. ניתן לחנוק אותו, להפילו מגובה רב, לקבור אותו תחת משקל עצום או להטביעו.
זו גם הסיבה שהידע על טבעו חשוב יותר מכל נשק שנושאים מולו. חבורה שאינה מכירה את האריה עשויה לבלות דקות ארוכות בהטחת חצים ולהבים בגופו מבלי להבין שאינה גורמת לו נזק כלל. מי שמזהה אותו בזמן צריך להפסיק לחשוב כיצד לפצוע אותו ולהתחיל לחשוב כיצד להרוג יצור שאי אפשר לחתוך.
מסורות עתיקות מונות את אריה נמיאה בין צאצאיו של טיפון. לפי גרסאות אחדות, חסינותו היא חלק מן המורשת שקיבל מאבי המפלצות: גופו נוצר כך ששום נשק של בני התמותה לא יוכל לחדור אותו. מסורות אחרות טוענות כי טיפון עצמו העניק לו את העור הבלתי־פגיע לאחר לידתו.
בכל הגרסאות נחשב האריה לאחד העתיקים בצאצאי המפלצות הגדולות, ואף שיש בעולם יצורים חזקים ממנו, מעטים השפיעו כל כך על האופן שבו לוחמים חושבים על קרב. הוא מלמד שיעור פשוט ואכזרי: לא כל בעיה נפתרת באמצעות נשק טוב יותר.
עורו של אריה נמיאה נחשב לאחד מחומרי המגן הנדירים ביותר בעולם. אם ניתן להסירו מן הגוף, הוא מסוגל לשמש גלימה או מעטה המעניקים הגנה יוצאת דופן. הבעיה היא שאותו עור שאינו ניתן לחדירה בחייו אינו נעשה רך יותר לאחר מותו. הדרך הידועה ביותר לעבד אותו היא באמצעות טפריו של האריה עצמו, שהם בין הדברים היחידים המסוגלים לקרוע את עורו.
⚔️ אריה נמיאה בקרב
מבחינת כוח, מהירות והתנהגות, אריה נמיאה אינו שונה לחלוטין מאריה גדול במיוחד. הוא מזנק על טרפו, משתמש בכפותיו כדי להפילו ולאחר מכן מנסה לתפוס את הצוואר בלסתותיו.
ההבדל הוא שהוא אינו נאלץ להתגונן.
אריה רגיל הניצב מול שורת חניתות ינסה למצוא פרצה או לסגת. אריה נמיאה יכול פשוט להסתער דרכן. הוא אינו מנסה להתחמק מחצים ואינו נרתע ממכה המכוונת אליו, משום שרוב ההתקפות אינן מסוגלות לגרום לו נזק.
הוא מעדיף לזנק על יריב אחד, להפילו ולהחזיק אותו תחת כפותיו. אם הקורבן ממשיך להיאבק, האריה מנסה לסגור את לסתותיו סביב הצוואר או הראש. מול כמה יריבים הוא אינו משתמש בטקטיקה מתוחכמת במיוחד; ביטחונו בעורו מאפשר לו להתעלם מן האחרים בזמן שהוא מתמקד במטרה אחת.
כאשר מתברר שהנשק אינו מועיל, הקרב הופך במהירות למאבק סביבתי. חבלים, רשתות, בורות, מצוקים, מים ומבנים כבדים נעשים חשובים הרבה יותר מחרבות. אפשר לנסות להדק חבל סביב צווארו, להפילו לבור עמוק, לגרום לקריסת תקרה עליו או למשוך אותו למים עמוקים.
חנק הוא הדרך הישירה ביותר להרוג אותו ללא חדירת העור, אך גם הקשה ביותר. דרוש כוח עצום כדי להחזיק אריה כזה לאורך זמן, והוא ימשיך להכות בטפריו ולנסות לנשוך כל מי שמתקרב.
גם כאשר הוא לכוד, אין לזלזל בו. עור בלתי־חדיר אינו הופך אותו לחסר יכולת לנוע, והכוח הדרוש כדי לרסן אותו גדול בהרבה מזה הדרוש כנגד אריה רגיל.
✨ יכולות מיוחדות
עור שאינו נחדר. כלי נשק העשויים ברזל, ברונזה, אבן או עץ אינם מסוגלים לפצוע את אריה נמיאה באמצעות חיתוך, דקירה או ירי. חצים, חרבות, חניתות וטפרי נשק רגילים אינם גורמים לו נזק. במשחק: נשק רגיל גורם לו 0 נזק. נשק קסום גורם מחצית הנזק; טפריו שלו או כישוף שאינו תלוי בחדירה — נזק מלא.
פגיע בדרכים אחרות. חנק, טביעה, נפילה מגובה רב, מעיכה תחת משקל עצום ופגיעות אחרות שאינן תלויות בחדירת העור מסוגלות להזיק לו ואף להרוג אותו. במשחק: חנק באחיזה מוצלחת (מבחן כוח מול כוחו) גורם 1D6 נזק בכל סיבוב; נשק קהה פוגע בו במחצית הנזק הרגיל.
חוסר פחד מנשק. אריה נמיאה אינו מגיב לנשק כפי שמגיב טורף רגיל. הוא אינו נרתע משורת חניתות, ממטח חצים או משליפת חרבות, משום שלמד שאין בהם כמעט סכנה עבורו. במשחק: חסין לאימה ולהפחדה.
טפרי נמיאה. טפריו של האריה מסוגלים לקרוע גם חומרים קשים במיוחד, ובכלל זה את עורו שלו. לאחר מותו ניתן להשתמש בהם כדי להסיר ולעבד את פרוותו.
הפלת טרף. לאחר זינוק מוצלח האריה מנסה להפיל את הקורבן ולהצמידו לקרקע. משם הוא עובר בדרך כלל לנשיכה בצוואר. במשחק: לאחר זינוק מוצלח היריב עובר מבחן כוח ב־20-; בכישלון הוא מופל ומוצמד, ובסיבוב הבא נשיכת הצוואר ב־150+ לסיכוי לפגוע.
🗺️ תפוצה
ככל הידוע, אריה נמיאה הוא יצור יחיד ולא מין של אריות. הוא חי באזור של גבעות יבשות ורכסים סלעיים בגוסיה, במקום שבו שטחי מרעה רחבים נקטעים בערוצים ובמערות עמוקות.
טריטוריית הציד שלו גדולה מאוד ומשתרעת על פני מספר עמקים ודרכים המחברות בין יישובים קטנים. במרכזה נמצאת מערכת מערות שבה הוא נוהג לנוח ולהביא חלק מטרפו. למערות כמה פתחים, עובדה המקשה במיוחד ללכוד אותו בתוכן.
במהלך השנים ניסה לא פעם שליט מקומי לחסל את האריה. ציידים נשלחו בעקבותיו, חיילים הקיפו את אזור המחיה שלו ואף הוצעו פרסים גדולים למי שיביא את ראשו. רוב הניסיונות הסתיימו בכך שהציידים חזרו עם חצים שבורים וסיפורים על חרבות שניתזו מגופו.
משום כך נהפך האזור סביב מאורתו בהדרגה לשטח שכמעט איש אינו עובר בו מרצונו. רועי צאן מעדיפים להקיף את הגבעות במסלול ארוך, שיירות נעות בדרכים אחרות וכפרים הקרובים לטריטוריה מחזיקים שומרים לא כדי להרוג את האריה — אלא כדי להתריע כשהוא מגיע.