ספר יצורים מיתולוגיים 4 - מעוצב · מגדיר היצורים — סדר א״ב
2.33 ס
2.33.1 ◆ סיגבין
יצור דמוי תיש בעל אוזניים אחורנית שהולך לאחור. הוא לא חזק במיוחד, והתנועה שלו הופכת כל ניסיון להקיף אותו ללא רלוונטי.
הסיגבין הוא יצור מוזר בגודל של תיש גדול, אך מבנה גופו אינו דומה לחלוטין לשום חיה מוכרת. רגליו ארוכות ודקות, אוזניו מוטות לאחור בזווית קיצונית וראשו מוחזק כמעט תמיד נמוך, כאילו הוא מביט בקרקע שלפני חזהו. המאפיין הבולט ביותר שלו מתגלה רק כאשר הוא מתחיל לנוע: הסיגבין הולך ורץ לאחור.
אין מדובר בתנועה מגושמת של חיה הנסוגה מאיום. עבור הסיגבין זו צורת ההליכה הטבעית. הוא מסוגל לנוע לאחור במהירות, לשנות כיוון בפתאומיות ולעבור בין עצים, סלעים ושיחים בלי להסתובב כלל. צופה שאינו מכיר אותו מתקשה להבין אפילו לאן הוא מתכוון להגיע, משום שהראש, הרגליים וכיוון התנועה מוסרים מידע סותר.
התוצאה מטרידה במיוחד כאשר מנסים להתקרב אליו. אדם שרואה את ראשו מופנה לכיוון אחד מניח שהיצור עומד לנוע לשם, ובאותו רגע הסיגבין מזנק דווקא לכיוון ההפוך. כאשר כמה אנשים מנסים להקיף אותו, הוא אינו מתנהג כפי שטורף או חיית בר רגילים היו מתנהגים. הוא משנה כיוון בלי להפנות את גופו, חולף לאחור בין שני רודפים ויוצא מן המעגל לפני שהם מבינים היכן נוצר הפתח.
מסיבה זו ניסיון להקיף סיגבין מעניק מעט מאוד יתרון. אין לו "חזית" ו"עורף" במובן המעשי הרגיל. מי שעומד מאחוריו אינו נמצא בהכרח במקום בטוח או בעמדה שממנה ניתן להפתיע אותו, משום שזהו בדיוק הכיוון שאליו הוא רגיל לנוע.
למרות מראהו המשונה, הסיגבין אינו יצור חזק במיוחד. הוא אינו בנוי להכריע לוחמים בכוח גס ואינו נוטה להישאר בקרב ממושך. כשהוא מרגיש מאוים הוא מעדיף להתחמק, לשנות כיוון שוב ושוב ולנצל את בלבול יריביו כדי לברוח. אם נלכד במקום צר הוא מסוגל לנשוך, לבעוט ולהכות בגופו, אך אלה אינם כלי נשק מרשימים במיוחד.
הגורם שהופך מפגש קרוב עמו לקשה יותר הוא הריח. סביב הסיגבין עומד ריח חריף, מתוק־רקוב ומחניק שקשה להתרגל אליו. מי שמתקרב אליו מתחיל לסבול מסחרחורת, בחילה וחוסר ריכוז. התחושה אינה מחלה ואינה הרעלה ממושכת; היא קיימת כל עוד נשארים קרוב מספיק ליצור.
השילוב בין הריח לבין צורת התנועה שלו הוא מה שהופך אותו למטריד. אדם מסוחרר שמנסה לעקוב אחר יצור הנע בכיוון ההפוך מזה שאליו גופו פונה מגלה במהירות עד כמה קשה לחזות אותו. רודפים עלולים להתנגש זה בזה, לפספס התקפות או לרוץ לכיוון הלא נכון בדיוק כאשר הסיגבין חולף ביניהם.
לעומת זאת, מי שמתרחק ממנו מגלה שהשפעת הריח דועכת במהירות. לכן אין צורך להילחם בתוכו כדי לנצח. שמירת מרחק, שימוש בכלי ירי או פשוט מתן מקום ליצור לברוח הם פתרונות יעילים הרבה יותר מניסיון לתפוס אותו בידיים.
סיגבינים חיים בדרך כלל לבדם או בזוגות ואינם מחפשים יישובים גדולים. הם נמשכים לשולי יערות, גבעות מיוערות, שדות מוזנחים וחורשות סמוכות לכפרים. לעיתים הם מתקרבים בלילה למשקים כדי לחפש מזון, וחקלאי עשוי לגלות בבוקר עקבות שנראות כאילו החיה שהשאירה אותן הלכה כל הדרך בכיוון ההפוך.
⚔️ הסיגבין בקרב
הסיגבין אינו לוחם חזק, אך קשה מאוד לשלוט במיקומו. הוא נע לאחור במהירות, משנה כיוון בלי להסתובב ומנצל כל פער בין יריביו. ניסיון להציב לוחם "מאחוריו" כמעט חסר משמעות, משום שהעורף שלו הוא למעשה כיוון תנועה טבעי.
כאשר כמה יריבים מנסים לסגור עליו מכל הצדדים, הוא מחפש את הרווח הקטן ביותר ופשוט נסוג דרכו במהירות. הדבר נראה בתחילה כמו נסיגה מבוהלת, אך בפועל זו צורת התנועה שבה הוא שולט בצורה הטובה ביותר.
בקרבה אליו הריח המסחרר פוגע בריכוז ובביצועים. לכן מרדף צמוד אחריו נעשה קשה יותר ככל שהוא נמשך. מי שמתרחק מספיק מן היצור יוצא מהשפעת הריח וחוזר לתפקד כרגיל.
אם נלכד לחלוטין, הסיגבין נלחם כדי לפתוח לעצמו דרך מילוט. הוא אינו מחפש ניצחון ואינו רודף אחר מי שנסוג. ברגע שיש לו מסלול פתוח, הוא כמעט תמיד יעדיף לברוח.
✨ יכולות מיוחדות
הולך לאחור. הסיגבין נע באופן טבעי לאחור כאשר ראשו כפוף, ומסוגל לשנות כיוון במהירות בלי להסתובב. משום כך קשה מאוד לחזות לאן ינוע, וניסיונות להקיף אותו או להגיע ל"עורפו" כמעט שאינם מעניקים יתרון. במשחק: תקיפה מאחור או מן האגף אינה מקבלת נגדו בונוס.
ריח מסחרר. הסיגבין מפיץ ריח חריף הגורם לסחרחורת ולבחילה. מי שנמצא בקרבתו סובל ממחסר לפעולותיו כל עוד הוא נשאר בטווח הריח. ההשפעה חולפת לאחר שמתרחקים ממנו. במשחק: בטווח 5 מטרים: 50- לסיכוי לפגוע ו־10- למבחנים; ההשפעה חולפת סיבוב אחרי היציאה מן הטווח.
🗺️ תפוצה
הסיגבין מעדיף אזורים חמים ומיוערים למחצה, בעיקר שולי יערות, גבעות, חורשות ושטחים חקלאיים הסמוכים לצמחייה צפופה. הוא מוכר במיוחד בהוונה, בממלפה ובגוטורו, וכן באזורים החמים של תרבניה וגוסיה.
הוא מופיע לעיתים ליד דרכים כפריות ובשולי יישובים, אך כמעט אינו נכנס לערים. בגוטורו ניתן למצוא אותו גם בקרבת יערות דראן ובאזורים הפתוחים הסמוכים ליערות הגדולים.
2.33.2 ✨ סעלוה
ג'ינית שיודעת ללבוש דמות אשה בשלמות ולחיות שנים בין בני אדם. היא כמעט לעולם אינה יריבה — היא סוד שמתגלה.
הסעלוה היא אחת מבנות הג'ין הקרובות ביותר לבני האדם, לא משום שטבעה אנושי יותר אלא מפני שהיא מסוגלת לחיות ביניהם זמן רב מבלי שיזהו אותה. כוחה הבולט הוא היכולת ללבוש דמות אשה מושלמת — לא אשליה שנשברת במגע, לא מסכה ולא צורה שיש בה סימן נסתר שקל לחשוף. כאשר הסעלוה בוחרת להיות אשה, היא נראית, נשמעת ומתנהגת כאדם לכל דבר, ואין דרך רגילה להבחין במהותה האמיתית.
היכולת הזאת מאפשרת לה לעשות דבר שרוב בני הג'ין אינם טורחים לעשות: להשתלב בחברה האנושית במשך שנים ואף עשרות שנים. סעלוה יכולה להיות סוחרת, מרפאה, בעלת פונדק, אשת איכר, אצילה או אשה החיה בשולי כפר קטן. היא לומדת מנהגים, יוצרת קשרים, משתתפת בחיי הקהילה ולעיתים נעשית לחלק ממנה במידה כזאת שאיש אינו מעלה בדעתו שאינה אנושית.
הדבר החשוב ביותר להבין לגביה הוא שהחיים האלה אינם בהכרח התחזות לצורך ציד. סיפורים רבים עוסקים בסעלוה שנישאה לאדם, ניהלה בית, גידלה ילדים וחיה במשך שנים כאשה ואם. לעיתים קשריה עם בני משפחתה אמיתיים לחלוטין. העובדה שהסתירה את טבעה אינה הופכת בהכרח את כל חייה לשקר; לעיתים הסוד היחיד הוא מה היא, לא מי היא.
מכאן נובעת גם המורכבות של גילויה. כאשר מתברר שאשה מוכרת היא סעלוה, הבעיה אינה בהכרח "מפלצת חדרה לכפר". ייתכן שהיא חיה שם שנים מבלי לפגוע באיש. ייתכן שהצילה שכנים ממחלה, גידלה ילדים, שמרה על משפחתה ויצרה קשרים עמוקים. החשיפה יכולה להיות אירוע חברתי ומשפחתי קשה בהרבה מכל קרב: בעל שמגלה שאשתו אינה אנושית, ילדים הלומדים שאמם היא בת ג'ין, שכנים שמתחילים לפרש מחדש עשרים שנות זיכרונות.
אין דפוס אחד המסביר מדוע סעלוה בוחרת בחיים כאלה. אחת עשויה להתאהב באדם, אחרת להסתקרן מחיי בני התמותה, ושלישית לברוח ממשפחת ג'ין או מחוק שאינה רוצה לציית לו. יש גם כאלה המשתמשות בזהות האנושית למטרות פחות תמימות — ריגול, בריחה, השגת מעמד או נקמה — אך אין בכך כלל המשותף לכולן.
כבת ג'ין, הסעלוה אינה אדם שהפך למשהו אחר. מתחת לצורה האנושית היא עדיין שייכת לעם הג'ין, עם קשריו, חוקיו, משפחותיו וסכסוכיו. לעיתים הסכנה הגדולה ביותר המתלווה אליה אינה היא עצמה אלא מי שמחפש אותה. שליח ממשפחת ג'ין עשוי להגיע לאחר עשרים שנות חיים שקטות ולדרוש את שובה; שבועה ישנה עשויה להתגלות; אויב של משפחתה עשוי להשתמש במשפחתה האנושית כדי להגיע אליה.
היכולת ללבוש דמות אנושית מושלמת גם מונעת פתרונות קלים. בדיקה של פנים, ידיים, צל, קול או אפילו מגע אינה חושפת אותה. אין "סימן של סעלוה" שאפשר ללמד שומרים לחפש. במרבית המקרים היא נחשפת משום שהיא בוחרת לחשוף את עצמה, משום שאירוע מכריח אותה להשתמש בכוחות שאינם אנושיים, או מפני שמישהו יודע עליה דבר מן העבר.
משום כך סיפורים על סעלוה אינם סיפורי ציד אלא סיפורי סוד. השאלה המרכזית אינה כיצד להרוג אותה, אלא מה עושים עכשיו לאחר שהאמת נודעה.
👁️ הסעלוה בעימות
מפגש עם סעלוה כמעט לעולם אינו מתחיל כקרב. לרוב מדובר בגילוי: דמות מוכרת מתבררת לפתע כבת ג'ין, ואנשים צריכים להחליט האם הדבר משנה את יחסיהם אליה. אם במשך שנים לא פגעה באיש, עצם טבעה אינו סיבה לכך שתתקוף כעת.
גם סעלוה שנחשפה אינה בהכרח מנסה לברוח. אחת עשויה לבקש ממשפחתה לשמור את הסוד, אחרת להודות מי היא ולהמשיך בחייה, ושלישית לעזוב משום שהיא מאמינה שלא תוכל עוד לחיות במקום בבטחה. התגובה תלויה באישיותה ובנסיבות חייה, לא בעצם היותה סעלוה.
אם בכל זאת מתפתח קרב, היא עדיין בת ג'ין ולכן אינה חסרת אונים, אך זהו בדרך כלל השלב שבו משהו כבר השתבש מאוד. הייחוד שלה אינו ביכולת קרבית אלא בכך שייתכן שהיריב שעומד מולה מכיר אותה כבר שנים — ואולי אפילו קורא לה אמא.
✨ יכולות מיוחדות
דמות אשה. הסעלוה מסוגלת ללבוש דמות אשה מושלמת ובלתי ניתנת לזיהוי באמצעים רגילים. היא יכולה לחיות בצורה זו במשך שנים ולהשתלב לחלוטין בחברה האנושית. במשחק: זיהוי: מבחן הבחנה ב־50-.
לא בהכרח עוינת. סעלוה אינה טורפת מטבעה. סיפורים רבים מתארים אותה כאשה, רעיה ואם, שחיה לצד בני האדם ולא כאויבת שלהם.
🗺️ תפוצה
בניגוד לרוב היצורים, אין לסעלוה בית גידול שמאפשר לזהות את נוכחותה. היא נמצאת במקום שבו נמצאים בני האדם: בכפרים, בערים, בנמלים, בדרכי מסחר ובקהילות קטנות. משום שהיא יכולה להשתלב בחברה במשך שנים, תפוצתה בפועל קשה מאוד למדידה.
סיפורים על סעלוות מוכרים בעיקר בגוסיה, תרבניה, הוונה, ממלפה וגוטורו, ובמידה פחותה גם באזורים המיושבים של סרמלי. אין סיבה להניח שהן נעדרות ממקומות אחרים; ייתכן שפשוט איש עדיין לא גילה אותן.