ספר יצורים מיתולוגיים 4 - מעוצב · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.16 ב · ✨ בולטונגין

אדם שהופך לצבוע בלילה ונע עם להקה. הוא לא חזק במיוחד לבדו, והוא כמעט אף פעם לא לבדו.

הבולטונגין הוא אדם המסוגל ללבוש בלילה את צורתו של צבוע. בשעות היום אין כמעט דבר המבדיל אותו מאדם רגיל. הוא אוכל, עובד, מדבר וחי בין בני אדם, ולעיתים יכול להעביר שנים בתוך כפר בלי לעורר כל חשד. רק עם רדת החשכה מתרחשת ההשתנות: הגוף מתכווץ ונשמט קדימה, הלסת מתארכת, הגב משתפל ופרווה גסה מכסה את העור, עד שבמקומו של האדם עומד צבוע.

הסכנה העיקרית בבולטונגין אינה הצורה עצמה. צבוע יחיד, גם אם הוא בולטונגין, אינו יריב יוצא דופן. אלא שהבולטונגין כמעט לעולם אינו יוצא בלילה לבדו. הוא מצטרף לצבועים אמיתיים, נע עמם כלהקה ומשתמש בהם כבעלי ברית טבעיים. מבחוץ קשה לעיתים לדעת אם אחד מבין חמשת הצבועים המקיפים עדר הוא למעשה אדם ששינה צורה.

הקשר בין הבולטונגין לבין הצבועים אינו נראה כאילוף. הוא אינו מוביל אותם ברצועה ואינו נותן להם פקודות אנושיות. בצורתו הלילית הוא פשוט נע כחלק מן הלהקה, מבין את תנועתה ומשתלב בה. כאשר הצבועים מתפזרים סביב טרף, הוא מתפזר איתם; כאשר הם נסוגים וחוזרים מזווית אחרת, הוא עושה זאת כמותם. ההבדל הוא שבתוך הלהקה הזאת נמצאת תבונה אנושית מלאה.

זו הסיבה שבולטונגין מסוכן הרבה יותר ממה שניתן להסיק מכוחו הפיזי. הוא יכול לבחור מטרה, לזהות מי נושא לפיד, מי פצוע ומי התרחק מן האחרים, ואז לגרום ללהקה כולה להפעיל לחץ על הנקודה הזאת. במקום הסתערות פראית מתקבלת התקפה שנראית בתחילה חייתית לחלוטין, אך בהדרגה מתבררת כמתואמת מדי.

הדבר גם מאפשר לו להמשיך לחיות בתוך החברה שאותה הוא טורף. ביום הוא יכול לשמוע את בני הכפר מדברים על ההתקפה של הלילה הקודם, להשתתף בחיפוש אחר עקבות ואף להציע עצות. הוא יודע מי מתכנן לצאת לשמירה, באיזה שביל יעברו הרועים ואיפה יוחזק העדר בלילה הבא. אין הכרח שכל בולטונגין יהיה רוצח סדרתי חסר הבחנה, אך מי שבוחר לצוד בני אדם מחזיק ביתרון שאין לטורף רגיל.

החשד מתעורר בדרך כלל מתוך דפוס ולא מתוך מראה. להקת צבועים שנראית שוב ושוב ליד אותו יישוב, התקפות שמתרחשות דווקא כאשר אדם מסוים נעדר מן הבית, או צבוע שמגלה הבנה טובה מדי של דלתות, גדרות והרגלי שמירה — כל אלה עשויים לרמוז שיש בתוך הלהקה משהו שאינו חיה.

גם אז אין הוכחה קלה. ביום הבולטונגין הוא אדם רגיל לחלוטין. אין לו פרווה מוסתרת מתחת לבגדיו, אין לו לסת של צבוע ואין בו בהכרח סימן חיצוני המסגיר את צורתו הלילית. משום כך מרדף אחריו הוא לעיתים חקירה של קהילה שלמה: מי נעלם בלילות, מי נמצא תמיד במקום הנכון בבוקר ומי ידע דברים שרק מי שהיה עם הלהקה יכול היה לדעת.

⚔️ הבולטונגין בקרב

בולטונגין הנלחם לבדו אינו מסוכן במיוחד. בצורת הצבוע הוא מהיר, נושך היטב ויכול לנצל את החושך, אך כוחו האמיתי מתגלה רק כאשר הוא נמצא לצד להקה. הוא מעדיף לתקוף עם צבועים אמיתיים, להקיף מטרה ולנצל את מספרם כדי להסיח, להפריד ולהפיל.

כאשר נמצאים לצדו לפחות שני צבועים נוספים, הבולטונגין מקבל בונוס לפעולותיו בקרב. הבונוס נובע מן היכולת לפעול כחלק מלהקה מתואמת: אחד מושך תשומת לב, אחר סוגר נתיב נסיגה, והבולטונגין בוחר את הרגע הנוח ביותר להסתער. לכן הפרדתו מן הצבועים היא בדרך כלל דרך יעילה יותר להתמודד איתו מאשר לנסות להביס את כל הלהקה במקשה אחת.

עם אור היום היתרון נעלם לחלוטין. הבולטונגין חוזר לצורת אדם רגילה, ויחד איתה גם לכוחו ולמגבלותיו של אדם. לכן מי שמצליח לשרוד את הלילה עשוי למצוא בבוקר שהטורף שחיפש כלל אינו נראה כמפלצת.

✨ יכולות מיוחדות

אדם ביום. עד רדת החשכה הבולטונגין הוא בן אדם רגיל לחלוטין. בלילה הוא משנה את צורתו לצבוע וחוזר לצורת אדם עם בוא היום. במשחק: ההשתנות אורכת סיבוב בשקיעה ובזריחה, ובאותו סיבוב הוא נלחם ב־100-.

להקה. הבולטונגין נלחם בדרך כלל לצד צבועים אמיתיים. כאשר נמצאים לצדו לפחות שני צבועים נוספים, הוא מקבל בונוס בקרב בזכות הפעולה המתואמת של הלהקה. במשחק: לצד שני צבועים או יותר: 75+ לסיכוי לפגוע.

🗺️ תפוצה

בולטונגינים נפוצים בעיקר באזורים חמים שבהם חיים צבועים ולהקותיהם נעות קרוב ליישובים. הם מוכרים במיוחד בגוטורו ובממלפה, וכן בהוונה ובאזורים החמים של תרבניה וגוסיה. ערבות, אזורי שיח, שטחי מרעה ושולי כפרים מתאימים להם במיוחד.

בגוטורו הם מוכרים בין השאר סביב ערבות העדרים, שבהן להקות צבועים עוקבות אחר עדרים ושיירות ואדם נעדר בלילה אינו בהכרח מעורר מיד חשד. במקומות כאלה הבעיה אינה לזהות צבוע בין אנשים — אלא להבין איזה מן האנשים נמצא בלילה בין הצבועים.