ספר יצורים מיתולוגיים 3 - מעוצב - ערכים ם · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.9 ג · ג'יאנג־שי

גופה נוקשה שמנתרת ושואבת את נשימת החיים. יש נגדה שתי הגנות מוגדרות שעובדות במלואן, ולכן היא יריב לתכנון ולא לכוח.

הג'יאנג־שי הוא גופה שקמה ממקומה אך לא חזרה לחיים. גופה יבש, קר ונוקשה כל כך עד שמפרקיה כמעט אינם מתכופפים. זרועותיה מושטות בקביעות קדימה, הברכיים אינן פועלות כראוי והצוואר מסתובב בקושי. משום כך הג'יאנג־שי אינו הולך כמו אדם חי אלא מתקדם בסדרה של ניתורים כבדים, כאשר כל גופו עולה ויורד כמעט כיחידה אחת. הצליל הקבוע של רגליים מתות הנוחתות יחד על רצפה הוא לעיתים האזהרה הראשונה לכך שאחד מהם מתקרב.

המראה יכול להיות מגוחך מרחוק, אך התחושה משתנה כאשר מתברר שהנוקשות אינה מפריעה לו כפי שהיא הייתה מפריעה ליצור חי. הוא אינו מתעייף מן הניתורים, אינו סובל מכאבי מפרקים ואינו צריך לעצור כדי לנוח. במסדרון ישר או בדרך פתוחה הוא מסוגל להתקדם בהתמדה מפתיעה, וכל נחיתה מקרבת אליו גוף מת שאינו מכיר פחד, עייפות או היסוס.

הג'יאנג־שי אינו צד באמצעות ראייה רגילה. מה שמושך אותו אל החיים הוא הנשימה. הוא חש את פעולת הנשימה של יצורים חיים ומכוון את עצמו אליה, לעיתים גם כאשר האדם מוסתר בחשכה או מאחורי מחסה. בחדר מלא אנשים אפשר לראות אותו מנתר קדימה, משנה כיוון כאשר אחד מהם מתקרב ופונה בביטחון לעבר מי שנושם.

מכאן נובעת חולשה חריגה ופשוטה להפליא: מי שעוצר את נשימתו נעלם מן הג'יאנג־שי. הוא אינו הופך בלתי נראה באמת ואינו מועבר למקום אחר; הגופה פשוט מפסיקה לזהות אותו כיצור חי שיש לרדוף אחריו. אדם יכול לעמוד קרוב מאוד לג'יאנג־שי, לעצור את נשימתו ולראות אותו מנתר על פניו בחיפוש אחר נשימה אחרת. ברגע שהאדם חוזר לנשום, הוא נעשה מטרה שוב.

הדבר הופך מפגש עם ג'יאנג־שי למבחן של קור רוח יותר מאשר של כוח. הידיעה שצריך לעצור את הנשימה פשוטה; הביצוע קשה הרבה יותר כאשר גופה נוקשה מנתרת לעברך. מי שנבהל, מתנשם במהירות או צועק מזהיר את היצור בדיוק היכן הוא נמצא. לעומת זאת, קבוצה שמבינה את הכלל יכולה לעבור לידו, להחליף עמדות או להתקרב אליו בלי להילחם כלל — כל עוד אנשיה מסוגלים להחזיק מעמד ללא נשימה.

כאשר הוא מגיע אל אדם חי, הג'יאנג־שי מנסה ללפות אותו בזרועותיו הנוקשות ולשאוב ממנו את נשימת החיים. אין מדובר בנשיכה רגילה או בשתיית דם. הקורבן מרגיש כאילו האוויר והחיות עצמם יוצאים ממנו: הנשימה מתקצרת, הגוף נחלש והגופה נעשית פעילה יותר ככל שהיא ממשיכה להחזיק בו. דווקא משום שזרועותיה אינן מתכופפות היטב, היא נוטה להתקדם ישר אל המטרה ולנסות להצמיד אותה בין הידיים המושטות לבין גופה.

הנוקשות מגבילה גם את תנועתה. ג'יאנג־שי מתקשה מאוד לטפס, לזחול מתחת למכשולים נמוכים, להסתובב במקום צפוף או להתמודד עם שינויי גובה קטנים הדורשים תנועות עדינות. מדרגות אינן עוצרות אותו בהכרח, אך הן הופכות את תנועתו למסורבלת. דלת נמוכה, שולחן כבד או מעבר הדורש כריעה יכולים ליצור מכשול ממשי הרבה יותר מאשר מול אל־מת גמיש.

עם זאת, אין צורך לבנות מלכודת מורכבת אם מכירים את ההגנה השנייה. קמע נייר כתוב המודבק על מצחו עוצר אותו לחלוטין. ברגע שהפתק נצמד למצח, הגוף כולו קופא במקום. הזרועות נשארות מושטות, הרגליים מפסיקות לנתר והגופה נעשית שוב עצם דומם — כל עוד הקמע נשאר במקומו.

זו הגנה מוחלטת, ולכן כל הקושי הוא להגיע למצח. מי שכבר יודע לעצור את נשימתו יכול לעשות זאת, להתקרב אל היצור ולנסות להדביק את הקמע בלי להפוך למטרה. אדם אחר יכול למשוך את הג'יאנג־שי לכיוון מסוים באמצעות נשימתו בעוד חבר מתקרב מן הצד. פתאום הקרב אינו עוסק בשאלה מי מסוגל לגרום יותר נזק, אלא מי מצליח לבצע פעולה אחת מדויקת.

משום כך ג'יאנג־שי מסוכן במיוחד למי שאינו יודע מה הוא. חבורה שמנסה פשוט להכות בו מגלה גוף מת שאינו מרגיש כאב ואינו מפחד, ושממשיך לנתר לעבר מי שנושם מולו. חבורה שמכירה את שתי ההגנות יכולה להפוך אותו מאיום משמעותי לבעיה שאפשר לפתור בתוך רגעים.

לא תמיד ברור מדוע גופה מסוימת נעשית ג'יאנג־שי. יש מקרים שבהם הדבר קורה לאחר קבורה שנפגעה, לאחר ניסיון כושל להעביר גופה ממקום למקום או כאשר כוח מאגי מסוים נאחז במת. המקומיים באזורים שבהם התופעה מוכרת אינם מסתמכים על הסבר אחד; מבחינתם חשוב יותר לדעת כיצד לזהות את הניתורים וכיצד להכין את הקמעות הנכונים.

⚔️ הג'יאנג־שי בקרב

הג'יאנג־שי הוא יריב ישיר וצפוי יחסית. הוא מתקדם אל מקור הנשימה הקרוב או הברור ביותר, מנתר אליו ומנסה ללפות אותו. הוא אינו מתכנן מארבים, אינו משתמש בכלי נשק ואינו מתוחכם במיוחד. אם אדם אחד בורח ומתנשם בעוד האחרים עוצרים את נשימתם, הג'יאנג־שי כמעט תמיד יבחר במי שממשיך לנשום.

הבעיה מתחילה כאשר הפחד מפרק את התכנון. מי שנדרש לרוץ, להיאבק או לסייע לחבר מתקשה מאוד להחזיק את נשימתו, ולכן ככל שהעימות נעשה פיזי יותר כך גובר יתרונו של הג'יאנג־שי. המטרה הנכונה היא לא להיגרר לקרב ממושך אלא לנצל את הרגע שבו היצור אינו מזהה את הקרובים אליו.

הדרך היעילה ביותר היא להכין קמע לפני שמתקרבים. אחד יכול למשוך את היצור באמצעות נשימה מכוונת, בעוד אחר עוצר את נשימתו ונכנס מן הצד או מאחור. ברגע שהפתק מוצמד למצח, הקרב נגמר. אין צורך להמשיך להכות, לקשור או לפרק את הגוף אלא אם קיימת סיבה אחרת לעשות זאת.

אם אין קמע, עדיין אפשר להימנע ממנו באמצעות עצירת נשימה ומכשולים. ג'יאנג־שי שאיבד את כל מקורות הנשימה בסביבתו יכול להישאר במקום או לנוע בחיפוש אחר חיים אחרים. לכן אפילו חדר קטן עם דלת שאפשר לסגור מאחוריו עשוי לפתור את הבעיה טוב יותר מעימות ישיר.

✨ יכולות מיוחדות

נוקשה. זרועותיו של הג'יאנג־שי מושטות קדימה ואינן מתכופפות כראוי, וגופו כמעט כולו נוקשה. הוא מנתר במקום ללכת, ולכן תנועתו ישירה ומסורבלת בשטח הדורש כריעה, זחילה או תמרון עדין. במשחק: אינו יכול לטפס, לכרוע או לזחול; מכשול בגובה הברך עוצר אותו לסיבוב.

קמע נייר. פתק כתוב שהודבק על מצחו של הג'יאנג־שי עוצר אותו לחלוטין. כל עוד הקמע נשאר במקומו, הגוף אינו זז ואינו תוקף. במשחק: הדבקת הקמע: פגיעה מכוונת במצח ב־75- לסיכוי לפגוע. כל עוד הקמע במקומו הוא משותק לחלוטין.

נושם נשימה. הג'יאנג־שי מאתר יצורים חיים לפי נשימתם. מי שעוצר את נשימתו נעלם ממנו ואינו מזוהה כמטרה כל עוד אינו חוזר לנשום. במשחק: מי שעוצר את נשימתו אינו מאותר כמטרה; אפשר להחזיק 1D4+2 סיבובים.

🗺️ תפוצה

הג'יאנג־שי מופיע בעיקר סביב מקומות שבהם גופות נשמרו, נקברו או הועברו: בתי קברות, קברי משפחה, מקדשים עתיקים, חורבות, מערות קבורה ודרכים שבהן שיירות נאלצו לשאת את מתיהן למרחקים. הוא אינו קשור במיוחד ליער, למדבר או להר; הוא קשור הרבה יותר למנהגי קבורה ולגופות שלא נותרו במנוחה.

דיווחים עליו נפוצים במיוחד בהוונה, בממלפה ובאזורים החמים של גוטורו, אך ג'יאנג־שי יכול להופיע גם בתרבניה ובגוסיה במקומות שבהם התקיימו מסורות קבורה דומות או שבהם גופות עתיקות נחשפו מחדש. הופעתו בתוך עיר פעילה נדירה יותר, משום שבדרך כלל הוא מתגלה עוד לפני שהוא מספיק להגיע לאזור צפוף.