ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.37 ס · 💀 סטשיגה

מת שנולד עם שתי נשמות, ולכן אחת מהן קמה. היא קמה פעם אחת נוספת אחרי שנדמה שהוכרעה, וזה הדבר היחיד שחייבים לדעת מראש.

הסטשיגה היא מתה שאינה נחה משום שמעולם לא הייתה בעלת נשמה אחת בלבד. בחייה היא נראתה ברוב המקרים כאדם רגיל לחלוטין, אך בתוכה התקיימו שתי נשמות. כאשר הגוף מת, אחת מהן עוזבת כפי שראוי למתים; השנייה נשארת מאחור, וכעבור זמן מחזירה את הגוף לפעולה. מכאן נובעת תכונתה המפורסמת והמסוכנת ביותר: גם כאשר נדמה שהסטשיגה הוכרעה, עדיין נשאר בה דבר נוסף שיכול לקום.

מראה הסטשיגה לאחר מותה משתנה לפי מצב הגופה והזמן שחלף מאז הקבורה. יש הנראות כמעט אנושיות, מלבד עורן החיוור, עיניהן הכהות ותנועותיהן החדות מדי. אחרות נושאות עליהן בבירור את סימני הקבר: בוץ בשיער, בגדים קרועים, ציפורניים שבורות מן החפירה כלפי מעלה ועור שכבר החל להתנוון. ככל שעובר הזמן נעשה קשה יותר לטעות בהן ולחשוב שהן יצור חי.

בניגוד לרוח רפאים, הסטשיגה היא יצור גופני לחלוטין. היא יכולה לטפס, לרוץ, לפתוח דלת, לשבור חלון ולהיאבק בכוח רב. היא אינה זקוקה ללחשים מורכבים כדי להיות מסוכנת; הגוף המת שלה מהיר, עיקש וחסר עייפות, והיא מסוגלת להמשיך במרדף זמן רב אחרי שאדם חי היה נאלץ לעצור.

חלק מן הזיכרונות שנותרו לה מחייה הם דווקא מה שהופך אותה למסוכנת במיוחד. הסטשיגה יודעת מי היו בני משפחתה, היכן הם גרים, באיזה חדר ישנו ואילו דרכים מובילות אל ביתם. רגשותיה כלפיהם אינם חייבים להיות אותם רגשות שהיו לה בחיים. הקשר נשאר, אך הוא מתעוות לכדי משיכה אפלה שממקדת בה אותם לפני כל אדם אחר.

משום כך הופעת סטשיגה נחשפת פעמים רבות בתוך המשפחה עצמה. קרוב משפחה רואה את המתה עומדת ליד הבית, ילד טוען ששמע בלילה את קולה של דודה שנקברה שבוע קודם, או אדם מגלה עקבות המובילים מן בית הקברות ישירות אל דלת משפחת המתה. בתחילה קל להאמין שמדובר באבל, חלום או פחד. לאחר ההתקפה הראשונה כבר אין מקום לספק.

הסטשיגה אינה בהכרח תוקפת כל אדם שהיא רואה. אם אחד מבני משפחתה נמצא בסביבה, תשומת לבה נמשכת אליו כמעט מיד. אדם זר יכול לעמוד קרוב ממנה ועדיין להיות משני בעיניה לעומת אח, אחות, הורה, ילד או בן זוג שהכירה בחייה. בכך יש גם סכנה וגם אפשרות לתכנון: מי שיודע את מי היא מחפשת יכול לצפות לאן תנסה להגיע.

אין פירוש הדבר שבני משפחתה יכולים להרגיע אותה באמצעות זיכרונות מן העבר. לפעמים היא עוצרת לרגע למשמע שם מוכר או קול אהוב, אך אין להניח שהאדם שהיה שם בחיים עדיין נמצא בה במובן שאפשר לשכנעו לחזור. הנשמה שקמה היא אותה נשמה שנשארה מאחור לאחר המוות, והקשר שלה לחיים אינו בהכרח אנושי עוד.

הדבר החשוב ביותר בהתמודדות איתה הוא לדעת מראש שהנפילה הראשונה אינה הסוף. סטשיגה שנפגעה אנושות קורסת כמו כל יצור אחר. היא מפסיקה לזוז, נשימתה אינה קיימת ודופק ממילא אין לה. מי שאינו מכיר את טבעה יכול לבדוק את הגוף, להשתכנע שהקרב הסתיים ולהתחיל לטפל בפצועים.

כעבור סיבוב אחד היא קמה שוב.

ההתעוררות השנייה היא פתאומית. אין תהליך ממושך של החלמה ואין זמן רב להבחין במה שקורה. הגוף שהיה מוטל על הקרקע חוזר לתנועה, והסטשיגה מסתערת מחדש. אם יריביה כבר החזירו נשקים לנדנים, התפזרו או כרעו ליד הפצועים, היא זוכה בדיוק לרגע שאותו טבעה יוצר עבורה.

אין צורך שהפעם השנייה תהיה חזקה יותר מן הראשונה כדי שתהיה מסוכנת יותר. יתרונה הוא ההפתעה. מי שכבר הוציא חלק מכוחו, נפצע והאמין שניצח צריך לפתע להילחם שוב באותו אויב. משום כך כפרים המכירים את הסיפורים אינם חוגגים מיד לאחר נפילת סטשיגה. הם נסוגים מעט, נשארים דרוכים וממתינים.

לאחר שהסטשיגה הוכרעה בפעם השנייה, שתי נשמותיה אינן מסוגלות עוד להחזיר את הגוף לפעולה. לכן אין כאן אויב שמתחדש ללא סוף. זהו יצור בעל שתי הזדמנויות, לא אל־מת בן־אלמוות. מי שיודע את הכלל מראש יכול להתכונן אליו; מי שאינו יודע משלם בדרך כלל על הידיעה בפעם הראשונה.

⚔️ הסטשיגה בקרב

הסטשיגה נלחמת באופן ישיר ופראי. היא אינה זקוקה לתחבולות מורכבות כאשר היא יכולה לרוץ במהירות, להסתער על המטרה שבחרה ולנסות להפילה. היא מעדיפה להגיע לבן המשפחה שאותו זיהתה, וגם כאשר לוחמים אחרים חוסמים את הדרך היא עשויה לנסות לעבור ביניהם במקום לבחור מטרה נוחה יותר.

התכונה הזאת מאפשרת לחזות חלק מהתנהגותה. אם יודעים מי מקרוביה נמצא במקום, אפשר להרחיק אותו, להעמיד מגינים בינו לבינה או להשתמש במשיכתה אליו כדי לקבוע מאיזה כיוון תגיע. מצד שני, אדם כזה נמצא בסכנה ממשית, משום שהסטשיגה אינה מאבדת עניין בו רק מפני שמישהו אחר פגע בה.

הקרב הראשון עלול להרגיש פשוט מן הצפוי. הסטשיגה יכולה להיות חזקה ומהירה, אבל היא אינה בלתי ניתנת לפגיעה. דווקא לאחר שנופלת מגיע הרגע המסוכן ביותר. מי שמכיר את טבעה אינו מתקרב מיד לגופה ואינו מניח נשק. הוא שומר מרחק, מוודא שהפצועים אינם נמצאים בטווח שלה וממתין לסיבוב הבא.

כאשר היא קמה בשנית, כבר אין הפתעה למי שהתכונן. למעשה, הידיעה מראש הופכת את אחת התכונות המסוכנות ביותר שלה ליתרון טקטי: אפשר לבחור היכן תקום, להתרחק מהגופה, לכוון אליה נשקים ולוודא שבני המשפחה אינם לידה. לכן סטשיגה היא דוגמה מובהקת ליצור שהידע עליו חשוב כמעט כמו כוח הלחימה.

הטעות החמורה ביותר היא לעזוב את המקום לאחר הנפילה הראשונה. חבורה יכולה לנצח קרב, להתרחק כמה צעדים ולהשאיר מאחור את הגופה, רק כדי לגלות רגע אחר כך שהסטשיגה שוב רצה — הפעם לעבר האדם הפצוע או קרוב המשפחה שנשאר מאחור.

✨ יכולות מיוחדות

שתי נשמות. הפעם הראשונה שבה הסטשיגה נהרגת אינה סופית. היא נשארת מוטלת ללא תנועה במשך סיבוב אחד, ולאחר מכן קמה שוב וממשיכה להילחם. רק לאחר שהוכרעה בפעם השנייה מותה סופי. במשחק: היא קמה עם מחצית כוח־הסבל שבכרטיס.

בני משפחה. הסטשיגה מזהה את האנשים שהכירה בחייה ונמשכת אליהם בעוצמה רבה. כאשר אחד מהם נמצא בקרבתה, היא תנסה בדרך כלל לתקוף אותו לפני מטרות אחרות, גם כאשר הדבר מחייב אותה לעבור דרך מגינים או לוותר על יריב נוח יותר. במשחק: נגד קרוב משפחה שהכירה בחייה: 75+ לסיכוי לפגוע.

גוף מת. הסטשיגה אינה סובלת מעייפות רגילה ואינה נרתעת מכאב כפי שאדם חי היה נרתע ממנו. היא ממשיכה לפעול עד שהגוף מוכרע, אך בניגוד ליצורים אל־מתים חזקים יותר היא עדיין גופנית וניתן להפיל אותה באמצעים רגילים.

הפתעה שנייה. הסכנה העיקרית בהתחדשותה אינה כוח נוסף אלא התזמון. מי שאינו יודע שהיא עומדת לקום נוטה להוריד את משמרתו בדיוק ברגע שבו הנשמה השנייה מחזירה את הגוף לפעולה. במשחק: מי שלא ידע שתקום מופתע בסיבוב קימתה.

🗺️ תפוצה

סטשיגות מופיעות במקום שבו אנשים חיים, מתים ונקברים. הן אינן קשורות למדבר, ליער או להר מסוים, אלא לקהילות שבהן מת יכול לקום מתוך קברו ולחזור אל האנשים שהכיר. משום כך הן נפוצות יותר ליד כפרים ותיקים, בתי קברות משפחתיים, שדות קבורה מבודדים ויישובים שבהם אותה משפחה חיה במקום במשך דורות.

רוב הדיווחים עליהן מגיעים מן האזורים הממוזגים והקרים של גוסיה, סרמלי ותרבניה. בסרמלי ובצפון גוסיה, שבהם החורף עשוי לשמר גופות זמן רב, מופיעים במיוחד סיפורים על מתים שנמצאו כמעט ללא סימני ריקבון לאחר שקמו. בתרבניה מוכרים מקרים דומים בעיקר סביב יישובים עתיקים וקברי משפחה מרוחקים.

סטשיגה מתנפלת על חופרי קברים בבית הקברות. ערך „סטשיגה”, עמ׳ 173