ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.34 ל · ✨ לשי

אדון היער, שאינו רע אלא בעלים. הוא כמעט לא הורג — הוא מטעה, מעכב ומחזיר אנשים לאותה נקודה עד שיבינו מה עשו לא נכון.

הלשי הוא אדון היער — לא במובן של מלך היושב בארמון ומושל בנתינים, אלא במובן הפשוט יותר של מי שהיער שייך לו. עצים, חיות, שבילים ומעיינות הם חלק מתחומו, והוא מתייחס למי שנכנס אליו כפי שבעל בית מתייחס לאורח. רוב העוברים ביער לעולם אינם רואים אותו, ורבים אף חוצים את תחומו בשלום. הצרות מתחילות כאשר מישהו שוכח שהוא אורח.

מראהו של הלשי אינו קבוע. בדרך כלל הוא דומה לאדם פראי וזקן, בעל זקן ארוך המעורב בטחב, עלים וזרדים, עור בגוני קליפה ובגדים שקשה להבחין אם הם עשויים בד או צמחייה. לעיתים צומחות מראשו בליטות המזכירות ענפים, ולעיתים עיניו ירוקות או כהות באופן שאינו אנושי. עם זאת, התכונה הבולטת באמת היא גובהו המשתנה. בין עצים הוא מסוגל להתרומם עד שראשו מגיע לצמרות, ואילו כאשר הוא יוצא אל אחו או שדה הוא יכול להתכווץ עד שהוא נמוך מן העשב.

השינוי אינו רק תחבולת הסוואה. נדמה שגופו מתאים את עצמו למקום שבו הוא נמצא. ביער צפוף הלשי נע בין הגזעים כענק ארוך־רגליים, אך כאשר הוא עובר מתחת לשיח הוא יכול להיעלם לתוכו כמעט לחלוטין. אדם העוקב אחריו עשוי לראות דמות בגובה עץ חוצה שביל, לרוץ אחריה, ואז למצוא רק יצור זעיר העומד בין שרכים ומביט בו בשעשוע.

הלשי אינו נוטה להרוג בני אדם. הוא מסוגל לכך, ולעיתים עושה זאת כאשר היער נמצא בסכנה ממשית, אך בדרך כלל מטרתו אחרת. הוא רוצה שהפולש יבין שעשה דבר שאסור היה לעשות. כריתת עץ עתיק ללא צורך, הריגת חיה לשם שעשוע, זיהום מעיין, הצתת אש ברשלנות או השחתת קן יכולים למשוך את תשומת לבו הרבה יותר מאשר עצם הנוכחות ביער.

העונש המועדף עליו פשוט ומטריד: הוא גורם לאדם ללכת לאיבוד.

בתחילה אין סימן ברור שמשהו השתנה. השביל נראה נכון, השמש נמצאת במקום הצפוי והעקבות מובילות קדימה. לאחר שעה מופיע אותו עץ בעל גזע מפוצל שכבר עברו לידו. אחר כך חוזרים אל אותו סלע. מי שמנסה לבחור דרך אחרת מגלה לאחר זמן שהוא שוב עומד באותה קרחת יער. מצפן, סימנים על גזעים ואף מעקב אחרי עקבות אינם תמיד מועילים, משום שהבעיה אינה שהנוסע בחר בדרך הלא נכונה; הלשי החליט שכל הדרכים יובילו לאותו מקום.

המעגלים יכולים להימשך שעות ולעיתים ימים. בדרך כלל הלשי אינו מונע מן הקורבן למצוא מים, ואינו מנסה להביא אותו למותו מרעב. הוא פשוט מסרב לתת לו לצאת. לעיתים נשמע צחוק בין העצים, שריקה או קול המגיע מכיוון שאינו תואם לשום אדם נראה. לפעמים הלשי עצמו מופיע לרגע, שואל כבדרך אגב אם הנוסע למד משהו, ונעלם שוב.

הדרך לצאת אינה לנצח אותו בניווט אלא להבין מה העליב אותו. מי שנכרתה בידו צמחייה לחינם יכול להפסיק, מי שנטש אש בוערת יכול לכבותה, ומי שהרג חיה לשעשוע יכול לכסות את הפגר ולבקש סליחה. כאשר ההתנצלות כנה והמעשה נפסק, המעגל נשבר כמעט מיד. שביל שלא היה שם קודם מופיע בין העצים, ותוך זמן קצר מתברר שהנוסע נמצא במרחק קטן מאוד מהמקום שאליו ניסה להגיע במשך שעות.

הלשי אינו דורש טקס מיוחד. הוא מעוניין פחות במילים הנכונות מאשר בהכרה בכך שנעשה דבר פסול בתחומו. התנצלות מזויפת שנאמרת רק כדי לברוח עשויה שלא להועיל, במיוחד אם מיד לאחר מכן חוזר האדם למעשה שעורר את זעמו. מנגד, מי שפגע ביער בטעות ותיקן את מעשיו יכול לזכות לסלחנות מפתיעה.

בעלי חיים מתייחסים ללשי באופן שונה לחלוטין מבני אדם. זאבים אינם נוהמים עליו, צבאים אינם בורחים ממנו ועופות מתיישבים בקרבתו. הוא מסוגל לקרוא לחיות היער, לשלוח אותן לכיוון מסוים ואף לגרום להן לחסום דרך או להבריח פולשים. אין צורך שידבר עמן במילים; פנייה קצרה, שריקה או מחווה מספיקה.

משום כך, יער שבו הלשי כועס נראה כאילו כולו משתף פעולה נגד הפולשים. להקת עורבים יכולה לעקוב אחריהם ולחשוף את מיקומם, איילים עשויים להופיע שוב ושוב בכיוון הלא נכון ולפתות אותם מן השביל, וזאבים יכולים לעמוד מרחוק ולהכריח אותם לבחור מסלול אחר. אפילו חיות שבדרך כלל טורפות זו את זו עשויות לשתף פעולה לזמן קצר אם אדון היער דורש זאת.

יחסו לציידים מורכב. הוא אינו מתנגד לציד כשלעצמו. טורפים הורגים כדי לאכול, וגם בני אדם יכולים לעשות זאת. צייד שלוקח חיה אחת, משתמש בבשרה ואינו הורג יותר מן הנדרש עשוי לעבור ביער כל חייו בלי להרגיז את הלשי. לעומת זאת, מי שמשאיר אחריו שורת פגרים, הורג גורים או צד רק כדי להתפאר עלול לגלות פתאום שהדרך חזרה למחנה אינה קיימת עוד.

גם כורתי עצים אינם בהכרח אויביו. יער יכול לספק עץ, פטריות, עשבים וציד. מה שמעורר אותו הוא חוסר מידה. כפר שלוקח מן היער ומאפשר לו להתחדש עשוי לחיות לצד לשי במשך דורות; חבורה המתחילה לעקור יער שלם עלולה לגלות שכל עבודה הופכת בלתי אפשרית. גרזנים נעלמים, סוסים מסרבים להתקדם, פועלים הולכים לאיבוד במרחק של מאה צעדים מן המחנה, ובלילה עומדת בין העצים דמות גבוהה מן האורנים ומביטה בהם.

⚔️ הלשי בקרב

הלשי אינו מעוניין בדרך כלל בקרב ישיר. אדם שמניף מולו חרב עשוי לגלות שהיצור פשוט נעשה נמוך כעשב ונעלם, או גבוה כל כך שהמכה אינה מגיעה למקום שבו היה גופו רגע קודם. במקום להחליף מהלומות, הלשי משתמש בסביבה כולה כדי להוציא את היריב מאיזון.

חיות היער הן כלי הנשק העיקרי שלו. ציפורים יכולות להטריד קשתים, זאבים לחסום נתיב נסיגה וחיות גדולות להסתער כדי להרחיק פולשים ממקום מסוים. הלשי עצמו אינו ממהר לסכן את חייו כל עוד היער מסוגל לבצע את העבודה במקומו. גם אז מטרתו בדרך כלל אינה להרוג אלא לגרש.

אם הלחימה נמשכת, השטח עצמו נעשה הבעיה. יריבים מאבדים קשר זה עם זה, מתפצלים בין עצים ומגלים שכל ניסיון לחזור אל חבריהם מוביל שוב לאותה נקודה. הקרב עשוי להסתיים פשוט משום שאיש אינו מצליח להגיע אל הלשי. מי שמפסיק לתקוף, מניח את הנשק ומנסה להבין מדוע אדון היער כועס עשוי למצוא שהעימות מסתיים מהר יותר מכל ניסיון לפצוע אותו.

רק מי שמאיים ממש על היער — מצית אותו, כורת שטח נרחב או משמיד בעלי חיים רבים — עלול לראות את הלשי נלחם ללא סבלנותו הרגילה. במקרה כזה הוא משתמש בגודלו המלא, מופיע בין העצים כענק ומוביל את חיות היער להתקפה. גם אז, אם הפגיעה נפסקת והפולשים נסוגים, הוא מעדיף לתת להם לעזוב מאשר לרדוף אחריהם מחוץ לתחומו.

✨ יכולות מיוחדות

משנה גובה. גובהו של הלשי משתנה בהתאם לסביבתו. בתוך היער הוא מסוגל להיות גבוה כעץ, ואילו בשדה, באחו או בתוך עשב הוא יכול להתכווץ עד לגובה הצמחייה. הדבר מאפשר לו להסתתר, לעבור במקומות צרים ולהקשות מאוד על מי שמנסה לעקוב אחריו. במשחק: בתוך צמחייה: איתורו ומעקב אחריו במבחן הבחנה ב־40-.

מעגלים. מי שהעליב את הלשי או פגע ביער שבתחומו עלול להילכד במסלול שאינו מוביל לשום מקום. כל דרך שבה יבחר מחזירה אותו שוב ושוב לאותה נקודה. ההשפעה נמשכת עד שהפוגע מבין את מעשיו ומתנצל בכנות או מתקן אותם. במשחק: הפוגע עובר מבחן רצון ב־30-; בכישלון כל ניסיון ניווט ביער מחזיר אותו לנקודת המוצא. מבחן חוזר פעם ביום.

אדון היער. חיות היער מצייתות ללשי. הוא יכול לקרוא להן, להורות להן לעקוב אחר אנשים, לחסום דרכים, להבריח פולשים או לסייע לו בקרב. אפילו חיות בר שאינן מאולפות אינן תוקפות אותו מרצונן. במשחק: זימון 2D6 חיות יער, המגיעות בתוך 1D4 סיבובים.

בעל הבית. הלשי כמעט תמיד מעדיף ללמד פולש לקח, לעכב אותו או לגרש אותו במקום להרוג. מי שמכבד את היער ואינו פוגע בו עשוי לעבור בתחומו מבלי לראותו כלל.

🗺️ תפוצה

לשיים נמצאים רק ביערות גדולים מספיק כדי להתקיים כעולם בפני עצמו. חורשת עצים ליד כפר אינה זקוקה לאדון, וגם מטע מעובד אינו תחום מתאים להם. הם מופיעים ביערות עתיקים, בשטחי פרא מיוערים ובאזורים שבהם אדם יכול ללכת במשך ימים בלי לראות בית או שדה.

הם מוכרים ביערות גוסיה, במרחבים המיוערים של תרבניה וביערות הדרומיים והמרכזיים של סרמלי. בגוטורו קיימים דיווחים על לשיים ביער האפלולית וביערות דראן, אם כי פרטים החיים ביערות החמים נראים ומתנהגים לעיתים אחרת מאחיהם שביערות הקרים יותר.

לשי אחד שולט בדרך כלל ביער מסוים או בחלק גדול ממנו, ואין זה שכיח למצוא שניים הטוענים לאותו תחום. הגבולות אינם מסומנים במפות, אך המקומיים מכירים אותם היטב. הם יודעים באילו מקומות מותר לכרות עצים, מאילו מעיינות אין לשתות בלי צורך ואיפה מוטב להשאיר מעט מזון לפני שנכנסים עמוק יותר.