ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.51 ק · 💀 קושיי

קוסם זקן שהוציא את נשמתו מגופו והחביא אותה. אי אפשר להרוג אותו בקרב בשום תנאי, וכל העימות מולו הוא למעשה מסע חיפוש.

קושיי הוא קוסם עתיק, כחוש וזקן למראה, שגופו מזכיר כמעט שלד עטוף בעור. פניו חיוורות, אצבעותיו ארוכות וקולו יבש ושקט, אך אין לטעות במראהו השברירי. קושיי אינו מת חי, רוח רפאים או גופה שהוחזרה בכישוף. הוא אדם שהצליח לעשות דבר קיצוני בהרבה: להוציא את נשמתו מתוך גופו ולהסתיר אותה במקום אחר. מאז גופו חדל להיות המקום שבו חייו נמצאים באמת.

משמעות הדבר פשוטה ומחרידה — אי אפשר להרוג את קושיי בקרב. אפשר לדקור אותו, לערוף את ראשו, לשרוף אותו או לרסק את גופו, אך שום נזק כזה אינו מסיים את קיומו. כל עוד המחט שבה קשורה נשמתו שלמה, הגוף מתאושש בסופו של דבר. בשר נסגר, עצמות שבורות מתחברות, איברים שנפגעו שבים לתפקד, וגם הרס שנראה סופי אינו אלא עיכוב.

קושיי מודע לכך היטב. הוא אינו נלחם כמו אדם המפחד ממכה קטלנית ואינו נרתע מאיומים שהיו גורמים אפילו לקוסם רב־עוצמה לסגת. הוא יכול לעמוד במקום שבו חרב כבר פילחה את גופו ולהמשיך לדבר, משום שמבחינתו הפציעה היא עניין זמני. חוסר הפחד הזה הוא לעיתים הדבר הראשון שמבהיר למי שפגש אותו כי היריב שלפניו פועל לפי כללים אחרים.

עם זאת, קושיי אינו בלתי פגיע. אפשר לפצוע אותו, להפיל אותו, לקשור אותו או להשאיר את גופו במצב שבו אינו מסוגל לפעול לזמן מה. אפשר אפילו להביס אותו במובן הצר של עימות ולהימלט לפני שהתאושש. מה שאי אפשר לעשות הוא להפוך את הניצחון הזה לסופי. מי שעוזב את גופתו מתוך הנחה שהעניין הסתיים מגלה במוקדם או במאוחר שקושיי חזר.

סודו נמצא במחט. נשמתו קשורה למחט דקה, והמחט נמצאת בתוך ביצה. הביצה נמצאת בתוך ברווז, הברווז בתוך ארנב, והארנב בתוך תיבה. כל שכבה מגינה על הבאה אחריה, וכדי להגיע לדבר הזעיר שבאמת מחזיק את חייו של קושיי יש לפתוח את השרשרת כולה. ברגע שבו המחט נשברת, קושיי מת מיד — ללא קשר למרחק שבינו לבין המחט וללא חשיבות למצב גופו באותו רגע.

אין ודאות כיצד הצליח לבצע את המעשה או מדוע בחר דווקא בסדרה המוזרה הזאת של מסתורים. יש הסבורים שהמחט אינה רק כלי קיבול אלא הדבר שבו נשמתו דחוסה ממש, ולכן כל עוד היא שלמה גם העולם עצמו "זוכר" שקושיי אמור להיות חי. אחרים טוענים שהביצה, הברווז, הארנב והתיבה הם חלקים הכרחיים של הכישוף, וכל שכבה מרחיקה את הנשמה עוד צעד מגופו. קושיי עצמו אינו נוהג להסביר.

התיבה היא אפוא האוצר החשוב ביותר שברשותו, אף שבדרך כלל אין בה זהב. היא מוסתרת במקום שקושיי מקפיד שלא להיות תלוי בו באופן יומיומי, כדי שגם מי שחודר לביתו או למצודתו לא ימצא אותה במקרה. הוא אינו נושא אותה עליו, אינו מניח אותה ליד מיטתו ואינו בודק אותה לעיני משרתים. עצם הידיעה היכן היא נמצאת שווה לעיתים יותר מכל ספר קסמים או אוצר שברשותו.

מכאן נובע אופיו האמיתי של כל עימות עם קושיי. מי שמתכוון להרוג אותו אינו צריך בראש ובראשונה חרב טובה יותר, אלא מידע. צריך לברר כיצד ביצע את הכישוף, מי יודע דבר על התיבה, היכן הוחבאה, כיצד להגיע אליה וכיצד לעבור את שכבות ההגנה שסביבה. הקרב מול קושיי יכול להיות קשה מאוד, אך אפילו ניצחון מושלם בו אינו אלא דרך לקנות זמן למסע האמיתי.

קושיי יודע זאת ולכן שומר על סודו בקנאות. הוא מפזר שמועות סותרות, מחזיק מפות שאינן מובילות לשום מקום ולעיתים מאפשר בכוונה לאדם לגלות "סוד" שנועד להרחיק אותו מן המקום הנכון. מי שמנסה לחקור את עברו מגלה פעמים רבות שחלק מן האנשים שידעו יותר מדי נעלמו, ואחרים נשבעו שלא לדבר עליו עוד.

הדבר שקושיי אוגר איננו זהב אלא אנשים. מצודותיו, ארמונותיו ומקומות המסתור שלו מכילים שבויים שלקח לאורך השנים: אנשים בעלי ידע נדיר, אנשים שרצה לשלוט בהם, בני משפחות חזקות, בעלי מלאכה שימושיים ולעיתים גם אנשים שפשוט סירבו לו. הוא מתייחס אליהם כרכוש חי, ולעיתים מחזיק אדם שנים ארוכות בלי לפגוע בו פיזית כל עוד הוא נשאר תחת שליטתו.

אין פירוש הדבר שכל שבוי קשור למחט או יודע את סודה. להפך, קושיי זהיר מכדי להחזיק את כל המידע במקום אחד. אבל מי שרוצה למצוא את נשמתו עשוי לגלות שהדרך מתחילה דווקא באחד האנשים שחטף: משרת זקן ששמע שיחה לפני עשרות שנים, שבוי שראה אותו יוצא למסע חריג, קוסם שנאלץ לעזור לו לשמר את ההגנות או אדם שקושיי מחזיק משום שהוא יודע דבר שאסור היה לו לדעת.

עבור קושיי, בני אדם גם שימושיים יותר מאוצר. זהב שוכב במקום; אדם יכול ליצור, לזכור, למסור מסר, לשמש בן ערובה או למשוך אחרים אליו. הוא מבין היטב שאדם חשוב אחד יכול להיות שווה יותר מארגז מטבעות אם בזכותו ניתן לשלוט במשפחה, בעיר או בקוסם אחר. משום כך חדרי האוצר שלו עשויים להיות צנועים יחסית, בעוד אגפי השבויים שמורים היטב.

⚔️ קושיי בקרב

קושיי יכול להיות קוסם מסוכן מאוד, אך היכולת החשובה ביותר שלו בקרב אינה לחש מסוים אלא העובדה שאין צורך מבחינתו לשרוד אותו בצורה רגילה. הוא מסוגל לקחת סיכונים שאדם בן־תמותה לא היה מעלה על דעתו, לספוג פגיעה כדי להשלים לחש, לעבור דרך אש כדי להגיע ליריב או להתעלם מפציעה שאמורה לסיים עימות.

מי שנלחם בו צריך להגדיר מטרה אחרת מ"הריגה". אפשר להפיל אותו כדי לחלץ שבויים, לעכב אותו בזמן שאדם אחר מחפש את התיבה, לקשור אותו, לכלוא אותו או לגרום לו לבזבז זמן. כל אלה הם ניצחונות אפשריים. הם פשוט אינם סופיים.

הטעות המסוכנת ביותר היא להשקיע את כל הכוח בניסיון לגרום עוד ועוד נזק. גם אם גופו קורס, קושיי כבר ניצח במובן מסוים אם כל מי שהתמודד מולו הוציא את משאביו על דבר שאינו יכול להרוג אותו. אדם שמבין את טבעו יעבור מהר ככל האפשר מן השאלה "איך פוגעים בו?" אל השאלה "מה אנחנו צריכים להשיג בזמן שהוא מושבת?"

גם קושיי אינו חייב להמשיך כל קרב עד הסוף. אם הוא מגלה שיריביו יודעים על המחט, סדר העדיפויות שלו משתנה מיד. לפתע חילוץ שבויים, הגנה על המצודה או השמדת פולשים נעשים משניים לעומת דבר אחד: לגלות כמה הם יודעים וכמה קרובים הם לתיבה. עצם העובדה שהוא מתחיל להתנהג בפחד יכולה להיות הסימן הראשון לכך שהמחפשים סוף סוף עלו על הדרך הנכונה.

מרגע שהמחט נמצאת בידיים אחרות משתנה כל מאזן הכוחות. קושיי יכול עדיין להילחם, לאיים או להציע עסקה, אך לראשונה מזה שנים רבות קיים מולו איום שאי אפשר לרפא. אדם האוחז במחט אינו מחזיק רק בנשק; הוא מחזיק בחייו של מי שהתרגל במשך שנים לחשוב שאין לאיש כוח כזה עליו.

✨ יכולות מיוחדות

נשמתו אינה בגופו. קושיי אינו יכול למות כל עוד המחט שבה נשמתו שלמה. כל נזק שנגרם לגופו מתאושש בסופו של דבר, גם אם הוא היה קטלני לחלוטין עבור אדם רגיל. אפשר להשבית אותו זמנית, אך אי אפשר להרוג אותו באמצעות פגיעה בגוף בלבד. במשחק: כשכוח־הסבל שלו אוזל הוא נופל, ומתאושש במלואו לאחר 1D6 שעות.

המחט. נשמתו של קושיי קשורה למחט הנמצאת בתוך ביצה, הנמצאת בתוך ברווז, הנמצא בתוך ארנב, הנמצא בתוך תיבה. שבירת המחט הורגת את קושיי מיד, בכל מקום שבו הוא נמצא וללא קשר למצבו באותו רגע. במשחק: המחט עצמה נשברת במכה אחת — אין לה הגנה או כוח־סבל. שבירתה הורגת אותו בכל מרחק.

אוגר. קושיי אוסף בני אדם במקום זהב. הוא מחזיק שבויים משום שהם מועילים, יקרים, בעלי ידע, משמשים בני ערובה או פשוט משום שהחליט שהם שייכים לו. במעונו ניתן למצוא לעיתים יותר אסירים מאוצרות.

אין ניצחון חלקי. ניצחון בקרב אינו מסיים את האיום. כל עוד המחט קיימת, קושיי יכול לשוב. הפתרון הקבוע לעימות איתו נמצא מחוץ לקרב עצמו.

🗺️ תפוצה

קושיי אינו מין של יצורים אלא קוסם יחיד, ולכן אין לו תפוצה טבעית. הוא מופיע במקום שבו בחר להקים לעצמו מעון, ויכול לעבור ממנו אם סודו נחשף. במשך השנים נקשר שמו לטירות ישנות, מצודות מבודדות, ארמונות שננטשו ומבנים עתיקים שבהם ניתן להחזיק שבויים הרחק מעיניים סקרניות.

הסיפורים הרבים ביותר עליו מגיעים מגוסיה, מסרמלי ומתרבניה, אך אין מקום אחד שאפשר להצביע עליו בוודאות כעל מושבו הקבוע. בסרמלי במיוחד מופיעים סיפורים על טירות נשכחות שבהן אדון הבית אינו מזדקן ועל אנשים שנלקחו אליהן ולא שבו, ואילו בגוסיה קיימות גרסאות רבות על קוסם עתיק שהחליף מעונות פעמים אחדות לאחר שחוקרים התקרבו מדי לסודו

קושיי יושב על כס בין גולגולות, וכלובים תלויים מאחוריו. ערך „קושיי”, עמ׳ 231