ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.27 ו · 💀 ורדולק

אדם־זאב שאחרי מותו קם ושותה דם. הוא משלב שתי בעיות שונות בגוף אחד, וההשלכה החמורה שלו מגיעה הרבה אחרי הקרב.

הוורדולק הוא אחד היצורים הקשים ביותר לסיווג, משום שהוא משלב בתוכו שתי קללות שבדרך כלל מופיעות בנפרד. בחייו הוא אדם־זאב המסוגל לעבור בין גוף אנושי לגוף זאבי; לאחר מותו הוא אינו נשאר בקבר אלא קם מחדש כמת צמא דם. גם לאחר שקם הוא אינו מאבד את יכולת שינוי הצורה, ולכן אותו יצור יכול להיראות כאדם, כזאב או כגופה מהלכת — וכל צורה יוצרת סכנה אחרת לחלוטין.

בצורת האדם קשה מאוד לזהות ורדולק. הוא יכול לדבר, לזכור את עברו, להשתמש בכלים ואף להמשיך לזמן מה בחיים שהיו לו קודם. סימנים קטנים עשויים להסגירו: רעב חריג לבשר, נטייה להיעלם בלילות, פצעים שאינם מוסברים או חוסר שקט כאשר הוא מריח דם. אין הכרח שיהיה מרושע באופיו, במיוחד בראשית הקללה, אך ככל שהיא מתחזקת נעשה קשה יותר להפריד בין האדם שהיה לבין הדחפים החדשים.

בצורת הזאב הוא הופך לטורף גדול, מהיר וחזק בהרבה מזאב רגיל. גופו מותאם למרדף, חושיו חדים ושיניו הן הנשק המסוכן ביותר שלו — לא רק משום שהן קורעות בשר, אלא משום שהנשיכה יכולה להעביר את הקללה. ורדולק אינו חייב להרוג את קורבנו כדי להתרבות. להפך, אדם שננשך ונשאר בחיים עלול להפוך לבעיה גדולה בהרבה מן הגופה שהיה משאיר מאחור.

הצורה השלישית מופיעה לאחר המוות. אם ורדולק נהרג, מי שאינו מכיר את טבעו יכול להניח שהאיום הסתיים. הגוף נקבר, נשרף חלקית או פשוט נשאר במקום שבו נפל, אך המוות אינו מסיר את הקללה. לאחר זמן הגוף קם מחדש, חיוור, קר וצמא לדם. זהו כבר אינו רק אדם־זאב; הוא מת שאינו נח, שממשיך לשאת עמו גם את יכולת שינוי הצורה.

בצורת המת הוא נראה כפי שנראה אדם שהיה אמור להישאר בקבר. עורו אפרפר, עיניו כהות או אדמדמות, נשימתו כמעט אינה מורגשת ותנועותיו חדות מדי. פציעות ישנות עשויות להישאר גלויות עליו, במיוחד זו שהרגה אותו. כאשר הוא ניזון היטב מדם הוא מסוגל להיראות חי יותר לזמן מה, ולכן ורדולק מנוסה יכול לעבור לצורה אנושית ולהיכנס שוב לחברה מבלי שכל אדם יזהה מיד שהוא כבר מת.

שלוש הצורות אינן רק תחפושות. בכל אחת מהן משתנה הדרך שבה הוא פועל. כאדם הוא יכול לשקר, להתקרב, לפתוח דלתות ולנצל את מי שהכיר. כזאב הוא בנוי למרדף ולנשיכה. כמת הוא עקשן הרבה יותר, כמעט שאינו מתעייף ורעבונו לדם נעשה מרכזי. מי שמתכונן רק לאחת מן הצורות עלול לגלות שהוורדולק מחליף אותה ברגע שבו היא נעשית בלתי נוחה.

הקללה מועברת בנשיכה. לא כל פציעה מקרית מן הטפרים מספיקה, אך מי שנשך אותו ורדולק ונשאר בחיים נושא בתוכו את הזרע של אותה קללה. השינוי אינו מיידי, ולכן לעיתים הפצוע חוזר לביתו, מטופל וממשיך בחייו בלי להבין מה אירע. בתוך חודש התהליך מושלם והוא נעשה ורדולק בעצמו.

הימים הראשונים יכולים לעבור כמעט ללא סימן. אחר כך מופיעים חלומות עזים, רעב שאינו רגיל, חושים המתחדדים ואי־שקט בלילה. בהמשך מגיעים רגעים שבהם הפצוע מתעורר במקום אחר ואינו זוכר כיצד הגיע לשם, או מגלה בוץ, דם ושיער על בגדיו. כאשר החודש מסתיים כבר אין מדובר במחלה חולפת אלא בקללה מלאה.

המשמעות החמורה ביותר של נשיכה מתבררת אפוא הרבה אחרי שהקרב הסתיים. חבורה יכולה להרוג ורדולק, לחבוש את הפצועים ולהמשיך בדרכה מתוך תחושת ניצחון. שבועות לאחר מכן אחד מהם מתחיל להשתנות. אם הנשיכה נשכחה או הוסתרה, הוורדולק החדש עלול להופיע במקום מרוחק לחלוטין מן המפגש המקורי.

כך נוצרים לעיתים מוקדים של התפרצות. ורדולק אחד פוצע כמה אנשים, אחד מהם עוזב את האזור לפני שהקללה מתגלה, ואחרי חודש מתחילים אירועים דומים בכפר אחר. הצורה המתה מוסיפה לכך ממד נוסף: אפילו הריגת הנדבקים אינה בהכרח עוצרת את הבעיה אם גופותיהם אינן מטופלות מתוך ידיעה במה מדובר.

קיימת מחלוקת לגבי כמה מאישיותו המקורית של האדם נשמר. חלק מן הוורדולקים נראים כטורפים כמעט חסרי אנושיות, בעוד אחרים זוכרים שמות, אהבות, אויבויות ושבועות מן החיים הקודמים. המקרים האחרונים קשים במיוחד, משום שהיצור יודע בדיוק לאן ללכת, מי יבטח בו ואילו מילים יגרמו לדלת להיפתח.

⚔️ הוורדולק בקרב

וורדולק נבון משנה צורה בהתאם לשטח. במרחב פתוח הוא מעדיף בדרך כלל את הזאב, משום שהמהירות מאפשרת לו לבחור מתי להתקרב ומתי לסגת. במסדרון, בבית או במקום שבו צריך לדבר ולהשתמש בידיים, הצורה האנושית מועילה יותר. כאשר הוא כבר מת, הצורה הגווייתית מאפשרת לו להמשיך להילחם גם כאשר כאב, תשישות ופחד היו מכריעים אדם חי.

הנשיכה היא האיום החשוב ביותר גם כאשר הנזק המיידי אינו יוצא דופן. מול יצור אחר אפשר להיות מרוצים מכך שאדם נפצע אך שרד; מול ורדולק, כל ניצול שננשך הופך לבעיה שעדיין לא נפתרה. משום כך יש משמעות רבה למי ננשך, מתי הדבר קרה וכמה זמן עבר מאז.

הריגת ורדולק חי אינה סוף הסיפור. אם מדובר באדם־זאב שטרם עבר למצב המת, מותו יוצר את התנאים להופעת הצורה השלישית. מי שיודע זאת אינו משאיר את הגוף ללא השגחה ואינו מניח שקבורה רגילה מספיקה. עצם הידיעה שהמת צפוי לחזור מאפשרת להכין לו מלכודת במקום שבו הוא אמור לקום, במקום להתמודד איתו שוב בתנאים שיבחר בעצמו.

גם לאחר שקם כמת, הוא עדיין מסוגל להשתמש בזאב שבו. שילוב זה הופך מרדף אחריו למסוכן במיוחד: יצור שנראה כגופה איטית יכול לפתע להפוך לזאב ולברוח במהירות, ואדם הנראה חסר נשק יכול להשתנות ברגע שבו השומרים מתקרבים. מול ורדולק יש להילחם ביציבות ולא להניח שמראהו הנוכחי אומר דבר על מה שיעשה בסיבוב הבא.

✨ יכולות מיוחדות

אדם, זאב, מת. הוורדולק עובר בין שלוש צורות. בצורת אדם הוא מסוגל לדבר, להשתמש בכלים ולהשתלב בין אנשים; בצורת זאב הוא מהיר, בעל חושים חדים ומסוכן במיוחד בנשיכה; בצורת מת הוא קשה להתשה, צמא לדם ופועל כאל־מת. לאחר מותו יכולתו לשנות צורה אינה נעלמת. במשחק: החלפת צורה אורכת סיבוב. צורת זאב: 125+ לסיכוי לפגוע בנשיכה ומהירות כפולה. צורת מת: חסין לאימה ולכאב, ונזק מנשק רגיל מופחת בחצי.

נדבק. מי ששורד נשיכה של ורדולק מתחיל להשתנות. בתוך חודש הוא הופך לוורדולק בעצמו ונושא מעתה את אותו מחזור של אדם, זאב ומת. במשחק: שורד הנשיכה עובר מבחן התנגדות למחלות ב־20-; בכישלון הוא נגוע.

המוות אינו מרפא. הריגת אדם־זאב נגוע אינה מסירה את הקללה. גופו עתיד לקום כוורדולק מת, ולכן טיפול ביצור כזה מחייב לחשוב גם על מה שיקרה לאחר הקרב. במשחק: נגוע שנהרג קם כוורדולק מת לאחר 1D6 לילות, אלא אם גופתו נשרפה.

נשיכה מסוכנת מן הפציעה. ההשלכה החמורה ביותר של התקפתו אינה תמיד הנזק שנגרם ברגע הנשיכה, אלא האפשרות שהקורבן החי יהפוך לאחר חודש למקור חדש של אותה קללה.

🗺️ תפוצה

ורדולקים מופיעים בעיקר באזורים שבהם יישובים אנושיים נמצאים קרוב ליערות ולמרחבי פרא. הם זקוקים גם לאנשים שאפשר להדביק וגם למקומות שבהם ניתן להיעלם לאחר שינוי הצורה. כפרים מבודדים, דרכים החוצות יערות, בתי קברות בשולי יישוב וחוות המרוחקות זו מזו הם סביבה מתאימה במיוחד.

רוב הדיווחים מגיעים מן האזורים הממוזגים והקרים של גוסיה, סרמלי ותרבניה. באזורים מיוערים של גוסיה הם עלולים לנוע בין יישובים קטנים בלי להתגלות זמן רב, ובסרמלי המרחקים בין כפרים מאפשרים לנגוע לעזוב מקום אחד ולהגיע לאחר לפני שהשינוי הושלם. בתרבניה הם מוכרים בעיקר בשולי יערות ובאזורים הרריים מיושבים בדלילות.

ורדולק מסתער על עגלה רתומה לסוס ביער בלילה. ערך „ורדולק”, עמ׳ 124