ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.23 ו · ✨ וודיאנוי

זקן ירוק ומכוסה אצות ששוכן בקרקעית נהר. הוא מטביע שוחים ומשבית טחנות, והוא ניתן לפיוס — בניגוד לרוב מה שברשימה הזאת.

הוודיאנוי הוא רוח מים עתיקה השוכנת בקרקעיתם של נהרות, אגמים ובריכות עמוקות. הוא נראה כזקן גוץ וכבד, בעל עור ירקרק, זקן ארוך הסבוך באצות ושיער שתמיד מטפטפים ממנו מים. גבו וכתפיו מכוסים לעיתים בבוץ, קני מים וצמחייה עד שאדם המביט בו כשהוא יושב ללא תנועה על הקרקעית עלול לחשוב שהוא חלק מן הנהר עצמו. עיניו גדולות וכהות, אצבעותיו ארוכות, ובין האצבעות נמתחים לעיתים קרומים דקים.

בניגוד לרוסלקה, הוודיאנוי אינו נשמת אדם שטבע. הוא יצור של המים עצמם, ולעיתים נטען שהיה במקווה המים עוד לפני הכפרים, הדרכים והגשרים שנבנו סביבו. מבחינתו הנהר אינו שטח הפקר שכל אדם רשאי להשתמש בו כרצונו. הוא תחום ששייך לו, והדייגים, השוחים, בעלי הסירות ובעיקר הטוחנים הם אורחים המשתמשים במשאביו.

מכאן נובע אופיו הבעייתי. הוודיאנוי אינו חייב לשנוא בני אדם כדי להטביע אותם. אדם ששוחה במים עמוקים בשעה לא מתאימה, דייג הלוקח כמויות גדולות מדי של דגים או טוחן שבנה סכר בלי להתחשב במי שחי בנהר עלולים להיחשב בעיניו כפולשים או גנבים. כאשר הדבר קורה הוא אינו שולח אזהרה רשמית; לפעמים יד ירוקה פשוט עולה מן המים ולופתת קרסול.

הוודיאנוי שוחה היטב בהרבה מאדם ואינו צריך לעלות לנשום. רוב זמנו הוא נמצא סמוך לקרקעית, בתוך שקע עמוק, מתחת לשורשי עצים או בקרבת מבנים ששקעו במים. הוא אוהב במיוחד מקומות שבהם הזרם יוצר מערבולות וכיסי מים עמוקים, ולכן גם מי שמכיר היטב את הנהר עלול שלא לדעת שהיצור נמצא כמה מטרים מתחתיו.

כאשר הוא תופס שוחה, הוא כמעט לעולם אינו מנסה להיאבק בו על פני המים. הוא אוחז ברגל, בזרוע או בגוף ופשוט צולל. כוחו הגדול ניכר דווקא בתנועה כלפי מטה: האדם מנסה לשחות מעלה, בעוד הוודיאנוי משתמש במשקל גופו ובשליטתו במים כדי למשוך אותו אל הקרקעית. אם הוא מצליח להביא את הקורבן עד הבוץ או הסלעים שבתחתית, הסכנה העיקרית כבר אינה המאבק עצמו אלא הזמן שנותר לפני שנגמר האוויר.

מסיבה זו נהרות הידועים כמקום מושבו של וודיאנוי מקבלים לעיתים כללים מקומיים ברורים. אין שוחים בהם בשעות מסוימות, ילדים אינם נכנסים לעומק לבדם, ודייגים מניחים מדי פעם חלק מן השלל במקום קבוע על הגדה. זרים נוטים לצחוק על המנהגים הללו עד שמקומי מסביר שהבעיה אינה אם הסיפורים נכונים, אלא כמה אנשים טבעו לפני שהכפר התחיל לקיים אותם.

יחס מיוחד קיים בין הוודיאנוי לבין טחנות מים. גלגל הטחנה משנה את זרימת הנהר ללא הפסקה, הסכר מעלה ומוריד את מפלס המים, וכל המבנה תלוי לחלוטין בכך שהנהר ימשיך להתנהג כפי שבני האדם רוצים. מבחינתו של הוודיאנוי זוהי חדירה בוטה במיוחד לתחומו. משום כך טוחנים החיים ליד מים שבהם ידוע על נוכחותו מקפידים לעיתים על טקסי כבוד קטנים: משליכים מזון למים, משאירים דג טוב על סלע מסוים או מבקשים בקול רשות לפני תיקון גדול בסכר.

אין ודאות שהוא באמת זקוק למנחות. ייתכן שכל משמעותן היא ההכרה בבעלותו על המקום. וודיאנוי שזכה לכבוד יכול להתעלם מטחנה במשך עשרות שנים, ואפילו לשמור בעקיפין על הבריכה שמעליה נקייה מיצורי מים אחרים. מי שמפסיק את המנהג משום שהוא חושב שמדובר באמונה טפלה עלול להתעורר לילה אחד לקול שבירת עץ ולגלות שהגלגל נעקר ממקומו.

כאשר הוא מחליט להשבית טחנה, הוא אינו חייב לתקוף את האנשים שבה. הוא סותם תעלות בבוץ ובענפים, עוקר קורות, משנה את הזרם מתחת ליסודות או מטלטל את גלגל המים עד שצירו נשבר. סכר קטן יכול להיפרץ בלילה אחד. במקרים רבים שום אדם אינו רואה את הוודיאנוי עצמו; בבוקר נותר רק נזק שנראה כאילו הנהר החליט להתמרד.

למרבה המזל, הוא מסוגל להפסיק. זאת אחת התכונות החשובות ביותר המבדילות אותו מיצורי מים עוינים אחרים. אם מבינים מה הכעיס אותו, מתקנים את הנזק שנעשה ומציעים פיצוי מתאים, הוודיאנוי עשוי לקבל את הדבר ולחזור לקרקעית כאילו לא קרה דבר. הוא מסוגל לדבר, אם כי קולו נשמע לעיתים כגרגור עמוק או כשיחה הנשמעת מתוך המים עצמם.

גם לאחר שהטביע אדם, הוא אינו בהכרח בלתי ניתן לפיוס. יש מסורות המספרות על קרובי משפחה שהגיעו אל הגדה, קראו לו וביקשו להשיב את הגופה לקבורה בתמורה למנחה. לעיתים הוא נענה ולעיתים לא. הדבר תלוי פחות בטקס קבוע ויותר בשאלה אם הוא סבור שהבקשה מכירה בזכותו ובכבודו.

הסכנה הגדולה ביותר היא להניח שהאפשרות לפייס אותו הופכת אותו לידידותי. וודיאנוי רגוע יכול להיות שכן נסבל במשך שנים, אך הוא אינו אדם ואינו חולק בהכרח תפיסה אנושית של ערך החיים. מבחינתו הטבעה של דייג חסר זהירות יכולה להיות תגובה סבירה לחלוטין להפרת גבול, ממש כפי שאדם עשוי לגרש גנב מחצרו.

⚔️ הוודיאנוי בקרב

הוודיאנוי ינסה כמעט תמיד להילחם בתוך המים. על הגדה הוא איטי ופגיע יותר, ואין לו סיבה טובה לעזוב את המקום שבו יתרונותיו הגדולים ביותר. אם תוקפים אותו מן היבשה, הוא נסוג לעומק, שוקע מתחת לפני השטח וממתין להזדמנות שבה אחד התוקפים יתקרב מספיק.

כאשר אדם נכנס למים, הוודיאנוי אינו מבזבז זמן על מכות רבות. הוא מתקרב מתחת לפני השטח, לופת את היעד ומושך אותו כלפי מטה. מי שנמצא בסירה או על מזח נמצא בעמדה טובה בהרבה כל עוד אינו נופל, אך ידו של הוודיאנוי יכולה עדיין לנסות למשוך אותו מעל הדופן אם יתקרב יותר מדי.

הדרך היעילה ביותר להציל אדם שנתפס היא למנוע את הצלילה. חבל הקשור מראש, מוט ארוך, חברים האוחזים בקורבן מן הגדה או ניסיון לשבור את האחיזה לפני שהיצור הגיע לעומק יכולים לשנות את התוצאה. מרגע שהוודיאנוי והקורבן נמצאים בקרקעית, כל שנייה פועלת לטובת היצור.

עימות בקרבת טחנה מוסיף ממד אחר לגמרי. הוודיאנוי יכול לתקוף את המבנה במקום את האנשים. שבירת סכר, השבתת גלגל או פתיחת זרם מים חדש עשויים להפוך את הקרב לבעיה של הצפה, קריסת מבנים והצלת אנשים. במקרים כאלה ניסיון "להרוג את המפלצת" עלול להיות פחות יעיל מאשר להבין מה גרם לה להגיע מלכתחילה ולהציע לה להפסיק.

✨ יכולות מיוחדות

גורר למטה. כאשר הוודיאנוי מצליח לבצע אחיזה במטרה הנמצאת במים, הוא מושך אותה מיד לכיוון הקרקעית. כל עוד האחיזה נמשכת, הקורבן מתקשה לעלות לפני המים ונמצא בסכנת טביעה. במשחק: הקורבן באחיזה נגרר 2 מטרים לעומק בכל סיבוב ונלחם ב־150-; השתחררות במבחן כוח ב־20-. מי שנשאר מתחת למים יותר מ־3 סיבובים סופג 1D6 נזק טביעה בכל סיבוב.

גלגל הטחנה. וודיאנוי שכועס על טוחן, כפר או בעל סכר מסוגל לפגוע במבני מים באופן שיטתי. הוא שובר גלגלי טחנה, עוקר קורות, חוסם תעלות ומחליש סכרים של מי שלא חלקו לו כבוד. במשחק: בכל לילה של כעס הוא הורס מבנה מים אחד — גלגל טחנה, סכר קטן או תעלה; התיקון אורך 1D6 ימי עבודה.

בן הקרקעית. הוודיאנוי אינו זקוק לאוויר ונע במים ללא הקשיים המגבילים אדם חי. הוא מעדיף להישאר בעומק ולמשוך יריבים אליו במקום להילחם על הגדה.

ניתן לפיוס. בניגוד ליצורי מים רבים, הוודיאנוי אינו חייב להמשיך עימות עד המוות. התנצלות, תיקון הפגיעה במים, השבת דבר שנלקח או מנחה ראויה עשויים להביא אותו להפסיק את התקפותיו. במשחק: מנחה ראויה או תיקון אמיתי: מבחן שכנוע ב־20+; בהצלחה הוא חודל מהתקפותיו לשנה.

🗺️ תפוצה

וודיאנויים קשורים בעיקר למקווי מים מתוקים שיש בהם זרימה, עומק וחיים אנושיים בקרבת מקום. הם נפוצים במיוחד בנהרות גדולים, אגמים המחוברים למערכות נהרות, בריכות עמוקות ליד כפרים ובמקומות שבהם הוקמו סכרים וטחנות מים. כמעט שאין סיבה לפגוש בהם בים הפתוח.

בתרבניה הם מוכרים לאורך מערכות נהרות עתיקות ובקרבת יישובים המשתמשים בכוח המים לטחינה והשקיה. בגוסיה הם מופיעים בנהרות ובאגמים של האזורים הממוזגים, ובסרמלי הם מוכרים גם בנהרות קרים ובבריכות עמוקות שאינן קופאות לחלוטין. בגוטורו קיימים סיפורים דומים סמוך לנהרות ולאגמים, אך בביצות הרחבות הוודיאנוי פחות נפוץ מן הרוחות והיצורים המתאימים למים עומדים.

וודיאנוי גורר שוחה אל מתחת למים ליד טחנת קמח, וחבריו מביטים מן הגדה. ערך „וודיאנוי”, עמ׳ 106