ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.9 ב · ◆ באגייניק

יצור ביצה חלקלק שמתיז נוזל צורב מנחיריו. הוא מסוכן לציוד יותר מלאנשים, וזה סוג נזק שחבורות נוטות לא להיערך אליו.

הבאגייניק הוא יצור ביצה נמוך, חלקלק וכבד־גוף, החי במים עומדים ובבוץ עמוק. עורו כהה, ירקרק או חום־שחור, ומכוסה תמיד שכבה מבריקה של ריר ומי ביצה. ראשו רחב ופחוס, פיו גדול ונחיריו בולטים באופן חריג. כאשר הוא שוכב בשולי בריכה עכורה כמעט אי אפשר להבחין בינו לבין גוש בוץ, גזע רקוב או סלע מכוסה אצות.

הוא אינו טורף אכזרי במיוחד ואינו מחפש בני אדם כדי להורגם. למעשה, רוב הבאגייניקים מעדיפים שיניחו להם לנפשם. הם ניזונים מדגים, צפרדעים, סרטנים, ביצי עופות מים ושאר יצורים קטנים החיים בביצה, ולעיתים חופרים בבוץ אחר שורשים ורכיכות. הבעיה מתחילה כאשר מישהו מתקרב למקום שבו הם מסתתרים, דורך ליד המחילה שלהם או מנסה לעבור דרך מקטע מים שהבאגייניק רואה כחלק מתחומו.

הגנתו העיקרית אינה נשיכה או טפרים אלא נוזל צורב שהוא מתיז מנחיריו. לפני ההתזה אפשר לראות את הנחיריים מתרחבים ואת הצוואר מתנפח מעט, אך האזהרה קצרה מאוד. לאחר מכן נורה סילון של חומר סמיך, חריף ושמנוני למרחק קצר. במגע עם עור חשוף הוא גורם לכוויות צורבות; על עור מעובד הוא הרסני הרבה יותר.

רצועות, מגפיים, נרתיקים, כפפות, תרמילים, שריונות עור, אוכפים וחבלים יכולים להתחיל להתפורר לאחר שספגו את הנוזל. החומר אינו חייב להשמיד פריט מיד כדי להיות מסוכן. רצועה שנראית שלמה עלולה להיקרע דקות לאחר מכן תחת משקל, נרתיק יכול להיפתח באמצע תנועה, וחגורת שריון שנפגעה עשויה להשתחרר בדיוק כאשר הלובש זקוק לה.

משום כך באגייניק נחשב לאחד מאותם יצורים שנזקם האמיתי מתברר לעיתים רק לאחר העימות. אדם שספג כוויה יכול לקבל טיפול ולהמשיך הלאה; סוס שאוכפו ניזוק, תרמיל שאיבד את רצועותיו או חבל שהפך בלתי אמין יכולים לשבש מסע שלם. בביצה, שבה ציוד יבש ותקין חשוב במיוחד, פגיעה כזאת חמורה הרבה יותר מכפי שהיא נשמעת.

החומר הצורב אינו פועל באותה עוצמה על כל חומר. מתכת, אבן ועץ עמידים בו טוב בהרבה מעור, אם כי עץ דק או צבוע יכול להכתים ולהיחלש לאחר חשיפה ממושכת. בד סופג את הנוזל במהירות ועלול להצמיד אותו לעור שמתחתיו, ולכן שכבת בד אינה בהכרח הגנה. המקומיים המכירים את היצור מעדיפים מגינים, יריעות וכלים קשיחים כאשר הם נאלצים להיכנס לאזור שבו ידוע על באגייניקים.

הבאגייניק כמעט לעולם אינו יוצא מן הביצה שלו. הוא מסוגל לנוע ביבשה רכה או על גדת מים למרחק קצר מאוד, אך אינו מתרחק מן הבוץ, השלוליות והקנים. אדמה יבשה ופתוחה גורמת לו אי־נוחות ברורה והוא חוזר במהירות למים. מרדף אחר אדם שמצליח להגיע לקרקע מוצקה אינו חלק מהתנהגותו.

המגבלה הזאת הופכת אותו למסוכן מאוד במקום אחד וחסר חשיבות כמעט לחלוטין מחוצה לו. אדם העומד על דרך מוגבהת יכול לראות באגייניק כמה צעדים ממנו בלי להיות בסכנה ממשית. אותו אדם, אם ייאלץ לרדת למים בגובה הברך כדי להמשיך במסעו, נמצא לפתע בתוך התחום שבו היצור מסוגל להסתתר, להתקרב ולהתיז.

לבאגייניקים אין עניין באוצרות, שבויים או טריטוריה רחבה. בדרך כלל הם מגינים על אזור קטן של מים, מחילה בבוץ או מקום שבו הם מוצאים מזון. אם היריב נסוג, הם כמעט תמיד נותנים לו ללכת. הם גם אינם רודפים אחרי מי שעובר דרך הביצה במהירות וממשיך הלאה, אלא אם הוא ממשיך להתקרב למקום מושבם.

יש מקומות שבהם תושבים פשוט לומדים את מיקומיהם. שביל עשוי להתעקל באופן תמוה סביב בריכה קטנה משום שבאגייניק חי בה כבר שנים. המקומיים מעדיפים להוסיף חצי שעה לדרך מאשר להסתכן בכך שמגפי העור, רתמת הפרד או תרמילי המסע ייהרסו במקום שבו קשה מאוד למצוא להם תחליף.

⚔️ הבאגייניק בקרב

הבאגייניק אינו לוחם מרשים בקרב חזיתי. הוא נמוך, אינו מהיר במיוחד מחוץ למים ואינו בנוי להחליף מכות עם יריב חמוש. יתרונו מגיע מן הביצה עצמה: הוא נע היטב בבוץ ובמים רדודים, מסתתר בקלות ומכריח את יריביו להילחם בשטח שבו כל צעד קשה.

בדרך כלל הוא פותח בהתזת הנוזל הצורב לעבר מי שנראה לו מאיים ביותר או לעבר האדם הנושא את הציוד הרב ביותר. אין צורך מבחינתו לפגוע בגוף. פגיעה בתרמיל, בחגורה, ברצועת מגן או באוכף יכולה להיות תוצאה מצוינת, במיוחד אם לאחר מכן היצור נסוג לתוך המים.

אם מתקרבים אליו, הוא מנסה לחמוק הצדה, לצלול לתוך בוץ עמוק ולהופיע במקום אחר. הוא אינו שואף לנצח בקרב אלא לגרום לפולש לוותר ולעזוב. אם הצליח לגרום לאנשים לסגת מן הבריכה או מן הקנים שבהם הוא מסתתר, מבחינתו העימות הסתיים.

ההתמודדות הנכונה איתו מתחילה בהגנה על הציוד. פריטים חשובים מעור כדאי לכסות, להרחיק או להחליף במתכת, עץ וחבל שאינו חשוף ככל האפשר. מי שנפגע מהנוזל צריך לשטוף אותו במהירות לפני שהוא ממשיך לאכול את החומר. בביצה עצמה כדאי גם לבדוק את כל הרצועות, האבזמים והאוכפים לאחר המפגש, משום שנזק חלקי עלול להיות מסוכן יותר מפריט שנהרס לעין.

אפשר גם פשוט לצאת מתחומו. ברגע שהאדם מגיע ליבשה יבשה ומתרחק מן הביצה, הבאגייניק אינו ממשיך אחריו. משום כך יריב שמנסה לגרור אותו לקרב על קרקע מוצקה מגלה בדרך כלל שאין קרב: היצור מסרב לעזוב את המקום שבו הוא חזק.

✨ יכולות מיוחדות

נוזל צורב. הבאגייניק מתיז מנחיריו נוזל סמיך וצורב. במגע עם עור חשוף הוא גורם לכוויות, אך ציוד עור רגיש לו במיוחד ועלול להיחלש, להיקרע או להיהרס. רצועות, מגפיים, נרתיקים, שריונות עור, תרמילים ואוכפים הם מטרות מסוכנות במיוחד. במשחק: התזה עד 5 מטרים: 1D6 נזק צריבה לעור חשוף. שריון עור שנפגע מאבד 1 מהגנתו; רצועה, נרתיק או אוכף שנפגעו פעמיים נקרעים.

ביצה בלבד. הבאגייניק אינו מתרחק מן הביצה שלו. הוא יכול לנוע בתוך המים, הבוץ ושולי הקנים, אך אינו רודף אחרי יריבים אל שטח יבש ואינו נודד למרחקים.

חלקלק. עורו המכוסה ריר ובוץ מקשה מאוד לאחוז בו בידיים חשופות. מי שמנסה לתפוס אותו במקום להכות בו מגלה שהוא מסוגל להחליק מאחיזה ולהיעלם שוב בתוך המים. במשחק: אחיזה בו: מבחן כוח ב־40-.

נזק שנשאר אחרי הקרב. גם מפגש שבו איש לא נפצע קשה יכול להשאיר אחריו ציוד לא אמין. לאחר עימות עם באגייניק יש לבדוק במיוחד פריטים מעור שנחשפו לנוזל, לפני שמסתמכים עליהם בהמשך הדרך.

🗺️ תפוצה

הבאגייניקים חיים בביצות, מים עומדים, תעלות טבעיות ובריכות בוציות שבהן יש צמחייה צפופה ומקום להסתתר. הם אינם זקוקים למים עמוקים, ולעיתים דווקא בריכה שנראית קטנה וחסרת חשיבות היא ביתו של פרט ותיק. ביצות חמות ועשירות בחיים מתאימות להם במיוחד, אך הם מסוגלים להתקיים גם באזורים ממוזגים כל עוד המים אינם קופאים לאורך זמן.

בגוסיה הם מוכרים בעיקר בביצות העשן, שם הבוץ העמוק והראות הגרועה הופכים את ההתזה הראשונה לקשה במיוחד לצפייה. בסרמלי קיימים דיווחים מביצות המוות, ובגוטורו הם מצויים בביצות קארה ובביצות תמרה, שבהן הם חולקים את השטח עם מגוון גדול של יצורי ביצה אחרים. פרטים נמצאים גם בשולי אגמי הפרא הגדולים של תרבניה, במיוחד באזורי מים רדודים ומוצפים.