ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.4 א · 👹 אלפ

שד שינה קטן שחובש כובע וגורם סיוטים. הוא חלש מאוד בקרב, וכל העניין בו הוא שיש דרך מוגדרת מאוד לנטרל אותו.

האלפ הוא שד שינה קטן, צנום ומהיר, שחודר בלילה אל חדרי שינה ומזין את עצמו מפחד, סיוטים ותשישות. במראהו הגלוי הוא דומה לאדם קטן ומעוות, בעל גפיים דקות, פנים מחודדות ועיניים ערניות מדי. על ראשו הוא חובש תמיד כובע קטן, ולעיתים דווקא פרט מגוחך זה הוא הדבר היחיד שאפשר לזכור בבירור לאחר לילה של אימה. הכובע אינו קישוט: הוא מקור כוחו והחולשה החשובה ביותר שלו.

בדומה למארה, האלב פועל כמעט כולו נגד ישנים. הוא מתקרב למיטה, מתיישב על הקורבן או מתמקם בסמוך לראשו ומשפיע על חלומותיו. השינה הופכת לרצף של רדיפות, נפילות, חנק ומראות איומים, והישן מתעורר שוב ושוב בלי להגיע לערות מלאה. בבוקר הוא זוכר לעיתים רק שברי חלום, אך הגוף מרגיש כאילו עבר לילה שלם ללא מנוחה.

עם זאת, האלב שונה מן המארה באופן מהותי. המארה היא בראש ובראשונה משקל ולחץ על הישן; האלב הוא פולש ערמומי יותר, המסתמך על הכובע כדי להיכנס, להסתתר ולעזוב מבלי להיתפס. הוא אינו צריך להיות חזק כדי להצליח. אם איש אינו רואה אותו ואיש אינו יודע כיצד לנטרל אותו, הוא יכול לחזור לאותו אדם לילה אחר לילה ולשחוק אותו בהדרגה.

האלב מסוגל להסתתר באופן כמעט מושלם כאשר הכובע על ראשו. לעיתים הוא פשוט נעשה בלתי נראה, ולעיתים נדמה שהוא משנה את מראהו ליצור קטן וחסר חשיבות — חתול, כלב, מכרסם או צל חולף בחדר. אולם הכובע עצמו אינו נעלם לחלוטין יחד איתו. מי שיודע מה לחפש עשוי לראות לרגע כובע קטן נע במקום שבו אין ראש, או להבחין בצורה בלתי סבירה על גבו של בעל חיים שנכנס לחדר.

גם דלת נעולה אינה בהכרח מגינה מפניו. האלב אינו זקוק לכניסה המתאימה לגופו כפי שהוא נראה. סדק, חור בקיר, פתח אוורור או אפילו פתח קטן ליד מנעול יכולים להספיק לו. משום כך משפחה שממשיכה למצוא דלתות נעולות בבוקר עלולה במשך זמן רב לא להבין כיצד השד נכנס.

מטרתו בדרך כלל אינה להרוג. אדם שמת לאחר שבועות של חוסר שינה הוא תוצאה אפשרית של פעילותו, אך האלב עצמו מעדיף קורבן חי שאפשר לחזור אליו. הוא נהנה מן הלילה שבו האדם מפחד להירדם לא פחות מן הלילה שבו הוא באמת יושב לידו. לאחר כמה ביקורים, עצם הידיעה שהאלב עלול לחזור הופכת לחלק מן העינוי.

בבוקר קשה למצוא ראיות. אין פצע משמעותי, אין עקבות גדולות ואין דם. הקורבן פשוט מותש, חרד ולעיתים משוכנע שמשהו היה בחדר. אם אנשים סביבו אינם מכירים אלבים, קל לייחס את הדבר למחלה, לחץ או חלומות רעים. זו הסיבה שאלב יכול להישאר זמן רב בבית אחד גם כאשר הוא עצמו חלש מכדי להתמודד עם אחד מדייריו בקרב גלוי.

החולשה שלו פשוטה כל כך שמי שאינו מכיר אותה כמעט לעולם אינו חושב עליה: צריך לקחת ממנו את הכובע. הכובע הוא שמעניק לאלב את יכולתו להיעלם ואת מרבית כוחו העל־טבעי. ברגע שהוא מוסר מראשו, השד משתנה מיד. הוא הופך ליצור קטן, גלוי ופגיע, שאינו מסוגל עוד להטיל את אותה אימה על ישנים.

האלב יודע זאת טוב יותר מכל אדם. הוא שומר על הכובע באובססיביות ולעולם אינו מניח אותו מרצונו בזמן שהוא נמצא בקרבת בני אדם. מי שמנסה לתפוס את האלב עצמו מגלה יצור זריז שמתחמק מידיים; מי שמכוון ישירות לכובע מכוון למעשה אל הדבר היחיד שבאמת חשוב.

לאחר שהכובע נלקח, התנהגותו משתנה לחלוטין. אלב שהיה רגע קודם שד מתגרה ומתחמק נעשה מתחנן, מתמקח ולעיתים מבטיח כמעט כל דבר כדי לקבלו בחזרה. כסף, מידע, סוד, שירות או הבטחה להפסיק להציק לאדם מסוים יכולים להפוך מיד לנושא למשא ומתן. יש מי שמגלים שהכובע עצמו שווה יותר מן הניצחון בקרב, משום שהאלב יעשה כמעט הכול כדי להשיב אותו לידיו.

דווקא משום כך אסור למהר להחזירו. הבטחה עמומה כמו "אל תבוא עוד הלילה" תאפשר לו לחזור בלילה הבא. מי שכבר הצליח להשיג את הכובע צריך לדרוש תנאי ברור: לא לשוב אל האדם, הבית או המחנה, ולא לשלוח יצור אחר במקומו. אלב שנאלץ לקבל תנאי כזה עשוי לקיים אותו, אך ינסה לצמצם ככל האפשר את משמעות המילים.

יש גם אמצעי הגנה פשוטים יותר. סתימת פתחים קטנים, שמירה ישירה ליד הישן, אור הנשאר דולק ושינויים חוזרים במקום השינה מקשים עליו. אף אחד מהם אינו פתרון בטוח כמו לקיחת הכובע, אך הם יכולים להפוך לילה שבו האלב ציפה לקורבן חסר הגנה להזדמנות ללכוד אותו.

⚔️ האלב בעימות

בקרב ישיר האלב כמעט חסר חשיבות. גופו קטן, כוחו מועט והוא אינו בנוי להחלפת מכות. אדם ער וחמוש אינו טרף רצוי מבחינתו, וכאשר הוא מתגלה הוא מנסה לברוח, להיעלם או למצוא פתח קטן שדרכו יוכל להסתלק.

הבעיה היא להגיע בכלל למצב של קרב. ברוב המקרים האלב נמצא בחדר כאשר אדם אחד ישן ושאר האנשים אינם יודעים שהוא שם. אם השומר מבחין בו, עליו לחשוב קודם על הכובע ולא על השד. מכה מוצלחת שמבריחה את האלב אך משאירה את הכובע על ראשו פותרת רק את הלילה הנוכחי; תפיסת הכובע משנה את המצב כולו.

אם האלב בלתי נראה, הכובע עשוי להסגיר אותו. יש לעקוב אחר תנועה קטנה ולא טבעית, חפץ שנע באוויר או שינוי קל במצעים ליד הישן. ברגע שמבינים היכן ראשו נמצא, אפשר לנסות לחטוף את הכובע גם מבלי לראות בבירור את כל גופו.

אין צורך להרוג את האלב לאחר מכן. למעשה, אלב בלי כובע מועיל לעיתים יותר כשהוא חי. הוא מסוגל לדבר, להבין ולהתמקח, ויכול לדעת דברים על ישויות לילה אחרות, על בתים שבהם פעל ועל דרכים נסתרות שבהן נכנסים יצורים קטנים. מי שמחזיק בכובע מחזיק גם ביתרון המשמעותי ביותר במשא ומתן.

העימות המוצלח ביותר מולו אפוא קצר מאוד: מזהים את נוכחותו, מעירים את הקורבן, תופסים את הכובע ומונעים מן השד להגיע אליו שוב. כל מה שמתרחש אחר כך הוא כבר שיחה.

✨ יכולות מיוחדות

כובע הכוח. כל כוחו המרכזי של האלב קשור לכובע שהוא חובש. כל עוד הכובע על ראשו הוא מסוגל להסתתר, להיעלם ולהשפיע על שנת קורבנותיו. אם הכובע נלקח ממנו, הוא מאבד מיד את רוב יכולותיו העל־טבעיות ונעשה חלש ופגיע. במשחק: חטיפת הכובע: פגיעה מכוונת ב־150- לסיכוי לפגוע, או אחיזה ומבחן כוח. בלי הכובע: 250- לסיכוי לפגוע ואין לו יכולות על־טבעיות.

סיוטים. האלב מסוגל להפוך את שנתו של אדם לרצף של חלומות קשים ולהשאיר אותו בבוקר ללא מנוחה. כמה לילות רצופים גורמים לשחיקה, עייפות וירידה בתפקוד גם בלי שהקורבן נפצע כלל. במשחק: כל לילה: הקורבן אינו מחזיר כוח־סבל בשינה ומקבל 10- למבחנים ביום שלמחרת, מצטבר עד 30-.

הכובע מסגיר אותו. גם כאשר האלב משתמש בכוחו כדי להסתתר או לשנות צורה, קשה לו להסתיר לחלוטין את הכובע. מי שיודע לחפש אותו יכול לעיתים לאתר את השד דווקא לפי הפרט הקטן הזה. במשחק: מי שמחפש את הכובע במפורש מאתר אותו במבחן הבחנה ללא עונש.

חלש מאוד בקרב. אלב שנחשף בפני אדם ער אינו יריב משמעותי. הוא מעדיף לברוח, להסתתר או להתמקח, ובוודאי לאחר שכובעו נלקח.

יעשה הכול בשביל הכובע. אלב שאיבד את כובעו ינסה להשיבו באמצעות תחנונים, הבטחות ומשא ומתן לפני שיסתכן בקרב. זהו הרגע שבו יצור שהטריד בית במשך שבועות יכול להפוך לפתע לצד החלש בשיחה.

🗺️ תפוצה

האלב אינו קשור ליער, הר או ביצה אלא למקום שבו אנשים ישנים. הוא מופיע בבתים, חוות, פונדקים, חדרים באחוזות ומחנות קבועים, ולעיתים נדירות אף בספינות. בתים ישנים ובהם קירות סדוקים, קורות חלולות ופתחים קטנים מתאימים לו במיוחד משום שהוא יכול להיכנס ולצאת מבלי לפתוח דלת.

דיווחים עליו מוכרים בעיקר בגוסיה, בסרמלי ובתרבניה, ובייחוד ביישובים ותיקים ובחוות מבודדות. באזורים קרים, שבהם אנשים מבלים לילות ארוכים בתוך בתים סגורים, אלב יכול להיצמד למשפחה אחת במשך זמן רב לפני שמישהו מבין שמקור הסיוטים אינו בתוך ראשו של הישן.