ספר יצורים מיתולוגיים 2 - מעוצב - ערכים (1) · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.5 א · 🌊 אלקונוסט

ציפור בעלת פני אשה ששירתה משכיחה מן השומע את מה שהיה. היא אינה מתכוונת להזיק, וזה לא משנה כלום למי שהקשיב.

האלקונוסט היא ציפור גדולה ויפהפייה בעלת גוף עוף ופני אישה. נוצותיה בהירות ומבריקות, בדרך כלל בגוני זהב, נחושת, לבן או כחול עמוק, וכנפיה רחבות מספיק כדי לשאת אותה למרחקים גדולים. פניה אנושיות להפליא, עד כדי כך שממרחק קצר נדמה לעיתים שאישה מביטה מתוך מעטה נוצות. היא מסוגלת להשמיע קולות הדומים לדיבור, אך כמעט תמיד מעדיפה לשיר.

השירה היא הסיבה שבגללה האלקונוסט נחשבת מסוכנת. קולה יפה באופן שקשה לתאר, צלול ורב־שכבות, ולעיתים נדמה ששומעים בו יותר מקול אחד אף שרק ציפור יחידה נמצאת במקום. אין בו ציווי, איום או ניסיון לפתות. הבעיה פשוטה בהרבה: מי שמקשיב עלול לשכוח את מה שאירע רגעים אחדים קודם.

ההשפעה אינה מחיקה של חיים שלמים או של זהותו של אדם. האלקונוסט אינה גורמת לאדם לשכוח את שמו, את חבריו או את המקצוע שבו עסק שנים. היא מוחקת דווקא את הזיכרון הטרי ביותר — הדברים שהתרחשו בסיבובים האחרונים. אדם יכול לזכור היטב מדוע יצא למסע, אך לשכוח שהבחין במלכודת לפני רגע. הוא יכול לדעת שהאיש שלצדו הוא חברו הוותיק, אך לא לזכור שזה עתה אותו אדם צעק לו לברוח.

הדבר נעשה מסוכן במיוחד כאשר הפעולה הנוכחית תלויה במה שאירע רגע קודם. מי שטיפס על צוק עלול לשכוח מדוע קשר את החבל. מי שרודף אחר אויב יכול לשכוח לאן ברח. אדם הנמצא בעיצומו של משא ומתן עשוי לשכוח מה הציע הצד השני ולהגיב כאילו הדברים כלל לא נאמרו. בתוך קרב, אפילו אובדן קצר כזה יכול להפוך תוכנית מסודרת לכאוס.

האלקונוסט אינה עושה זאת בכוונה. מבחינתה השירה אינה התקפה אלא התנהגות טבעית. היא שרה כאשר היא רגועה, בעת זריחה, בזמן מנוחה ולעיתים תוך כדי מעוף. אדם שנפגע מן השירה אינו מעניין אותה יותר מאדם שנרטב משום שעמד ליד מפל. גם אם אנשים סביב מתחילים לצעוק, להתווכח או להיאבק זה בזה מתוך בלבול, היא יכולה להמשיך בשירתה כאילו דבר לא קרה.

זו אחת הסיבות שמפגש איתה נעשה לעיתים מוזר יותר ממפגש עם יצור עוין. מי שמזהה מיד את הסכנה יכול לאטום את אוזניו, להתרחק או לתקשר באמצעות סימנים. מי שאינו יודע מה הוא שומע עלול להיכנס למחזור מתמשך של בלבול: הוא שומע את השיר, שוכח שהשיר מסוכן, מקשיב שוב, ושוב מאבד את הרגעים שבהם הבין מה קורה.

קבוצות מנוסות שנכנסות לאזור שבו ידוע על אלקונוסט נוהגות לקבוע מראש סימנים פשוטים שאינם תלויים בזיכרון המיידי. סרט אדום הקשור לפרק היד יכול לומר "אל תקשיב", שעווה בכיס מזכירה למה נועדה, ופתק גדול שעליו נכתב "סתום את אוזניך" עשוי להיות יעיל יותר מכל הסבר שנאמר בקול. במקרים קיצוניים אדם קורא את אותו פתק כמה פעמים במהלך דקות אחדות, משום שבכל פעם הוא שוכח מדוע כתב אותו.

האלקונוסט אינה נוטה להתקרב ליישובים צפופים. היא אוהבת מקומות שקטים שבהם יש עצים גבוהים, סלעים או מבנים נטושים שעליהם אפשר לשבת ולשיר. היא עשויה לחזור שוב ושוב לאותו מקום במשך עונה שלמה, ולכן מקומיים לומדים לפעמים פשוט להימנע מן האזור בשעות שבהן קולה נשמע.

אין הרבה טעם לנסות לצוד אותה. היא אינה נושאת אוצר, בשרה אינו נחשב בעל ערך מיוחד, ונוצותיה אינן שומרות על השפעת השירה. אולם מלומדים, קוסמים ושליטים מבקשים לעיתים ללכוד אלקונוסט חיה כדי לחקור את קולה. ניסיונות כאלה נוטים להשתבש מסיבה מובנת: האנשים שאמורים לזכור את תוכנית הלכידה הם בדיוק האנשים החשופים ביותר לאבד אותה מזיכרונם.

גם השיחה איתה בעייתית. האלקונוסט יכולה להבין לפחות חלק מן הנאמר לה ולעיתים מגיבה במילים קצרות, אך מהר מאוד היא חוזרת לשירה. אין בכך זדון או לעג; נראה שפשוט אין לה תפיסה אמיתית של הנזק שהיא גורמת. אפילו אם מסבירים לה שוב ושוב שהשירה מסוכנת, קשה לדעת אם היא אינה מבינה, אינה מאמינה, או פשוט אינה רואה סיבה להפסיק לעשות דבר שהוא טבעי לה כמו נשימה.

⚔️ האלקונוסט בעימות

האלקונוסט כמעט לעולם אינה תוקפת ראשונה. היא אינה מסתערת, אינה מחפשת חולשה ואינה מנסה להרוג. כאשר אנשים מתקרבים אליה היא יכולה להישאר על ענף או סלע ולהמשיך לשיר, גם בזמן שהם מתווכחים ביניהם כיצד להתמודד איתה.

מכאן נוצר עימות חריג שבו היריב המרכזי אינו הציפור אלא אובדן הרצף. תוכנית שנקבעה בתחילת הקרב עלולה להיעלם מן הזיכרון כמה סיבובים לאחר מכן. אדם שרץ לעברה כדי לגרש אותה יכול פתאום לעצור משום שאינו זוכר מדוע שלף נשק, בעוד חברו מאחור אינו זוכר מדוע ביקש ממנו לא להתקרב.

הדרך הבטוחה ביותר להתמודד איתה היא למנוע את השמיעה. שעווה, בד עבה, קסדה אטומה או כל אמצעי אחר החוסם את הקול יכולים לבטל את רוב הסכנה. גם התרחקות מספקת מועילה, משום שהשירה אינה עוקבת אחרי המאזין ואינה מכריחה אותו להישאר.

תקיפתה אינה בהכרח פותרת את הבעיה מיד. אלקונוסט שהותקפה מנסה בדרך כלל להמריא ולעזוב, אך היא עשויה להמשיך לשיר בזמן המעוף. מי שכבר איבד חלק מן הזיכרון עלול אפילו לשכוח מדוע רצה לפגוע בה ולרדוף אחריה בלי להבין מה התחיל את האירוע.

הסכנה הגדולה ביותר נמצאת במקומות שבהם טעות קטנה מספיקה: גשר צר, מצוק, מערה מלאה מלכודות או קרב מול אויב אחר. שם אפילו מחיקה קצרה של הזיכרון יכולה להיות קטלנית, אף שהאלקונוסט עצמה לא ניסתה לפגוע באיש.

✨ יכולות מיוחדות

שירה משכיחה. מי ששומע את שירת האלקונוסט חייב לעבור מבחן התנגדות. במקרה של כישלון נמחק מזיכרונו מה שאירע במהלך הסיבובים האחרונים. זיכרונות ישנים וזהות אינם נפגעים; רק הרצף המיידי נעלם. במשחק: המבחן הוא מבחן רצון; בכישלון נמחקים 1D6 הסיבובים האחרונים והשומע מבזבז את הסיבוב הבא בבלבול. אוזניים אטומות: המבחן ב־20+.

אינה תוקפת ראשונה. האלקונוסט אינה רואה בשירתה התקפה ואינה מחפשת עימות. היא שרה, ממשיכה לשיר ואינה מתעניינת בדרך כלל במה שהשירה עושה למאזינים.

אין זדון בשיר. ניסיונות להתחנן בפניה שתפסיק אינם בהכרח יעילים, משום שהאלקונוסט אינה פועלת מתוך אכזריות. היא עשויה פשוט לא להבין מדוע על דבר טבעי ויפה כל כך להיפסק.

זיכרון כתוב. סימנים, פתקים וחפצים שהוכנו מראש אינם מושפעים מן השירה. משום כך מידע שנכתב לפני המפגש יכול לאפשר לאדם להזכיר לעצמו שוב ושוב מה עליו לעשות גם לאחר שאיבד את הזיכרון המיידי.

🗺️ תפוצה

האלקונוסט היא יצור נדיר של מקומות שקטים ומבודדים. היא מעדיפה יערות עתיקים, חורשות פתוחות, גדות אגמים, עמקים מיוערים וגנים נטושים שבהם יש מקומות גבוהים לשבת ולשיר. היא אינה בונה מושבות גדולות, וברוב המקומות מדובר בפרט יחיד או בזוג.

דיווחים עליה מגיעים בעיקר מן האזורים הממוזגים של גוסיה ותרבניה, וכן מחלקיה הדרומיים של סרמלי. לעיתים נצפו אלקונוסט גם באיים מיוערים ובגנים מבודדים הרחק מן היבשה, אך אין אזור יחיד המזוהה עמן באופן מוחלט.