ספר יצורים מיתולוגיים 1 - מעוצב - ערכים משחקיים · מגדיר היצורים — סדר א״ב
2.31 ל · ✨ למאסו
שור או אריה מכונף בעל פני אדם, שהוצב לשמור על שער ואינו עוזב אותו. הוא נוטה לטובה ומדבר, ולכן לרוב אפשר לעבור אותו בלי קרב — אם באמת יש רשות.
הלמאסו הוא שומר עתיק בעל גוף של שור עצום או אריה כבד, זוג כנפיים גדולות ופני אדם. ראשו עטור בדרך כלל שיער או זקן סמיך, ופניו שקטות כמעט באופן מטריד ביחס לגוף החייתי שמתחתיהן. כאשר הוא רובץ לצד שער אבן גדול אפשר לטעות בו לרגע בפסל מונומנטלי, במיוחד משום שלמאסו מסוגל להישאר ללא תנועה במשך שעות ארוכות. הטעות נעלמת ברגע שהעיניים האנושיות נפתחות והוא שואל את המבקר לשמו ולמטרת בואו.
למאסו אינו חיית פרא. הוא יצור תבוני, יודע לדבר ובדרך כלל בעל אופי רגוע ומאופק. כמעט כל למאסו קשור לשער, כניסה או מעבר מסוים שעליהם הוצב לשמור: שער עיר עתיקה, הכניסה למקדש, דלת ארמון, מעבר אל קבר מלכותי או פתח למקום שהגישה אליו מוגבלת. הוא אינו בוחר לעצמו טריטוריה ואינו מרחיב אותה. השער הוא תחומו, ותפקידו ברור לו לחלוטין.
הדבר החשוב ביותר להבין לגבי למאסו הוא שהוא שומר ולא מחסום עוין. מטרתו אינה למנוע מעבר מכולם אלא להבחין בין מי שרשאי לעבור לבין מי שאינו רשאי. אדם המגיע בגלוי, שומר את נשקו בנדן ומצהיר את כוונתו יקבל בדרך כלל הזדמנות לדבר. הלמאסו עשוי לשאול מי שלח אותו, מה מטרתו, את מי הוא מבקש לראות או באיזו רשות הוא נכנס. לעיתים די בתשובה. במקומות אחרים נדרשת חותמת, מילת מעבר, מכתב או אישור שנתן בעל הסמכות של המקום.
למאסו אינו זקוק לכך שהמבקר יהיה אדם טוב. שומר ארמון יכול לאפשר לפקיד יהיר לעבור מפני שיש לו רשות ולחסום כוהן נדיב שאין לו. מבחינתו, הגינות פירושה לבצע את תפקידו כראוי. עם זאת, רוב הלמאסו נוטים לטובה ואינם נהנים מאלימות. כאשר ניתן לפתור מצב בדיבור, אזהרה או נסיגה הם יעדיפו זאת כמעט תמיד.
מבקר שאינו רשאי להיכנס מקבל בדרך כלל תשובה פשוטה: לא. הלמאסו אינו צריך לאיים, לשאוג או להמציא תירוצים. הוא יעמוד מול השער ויסביר שאין מעבר. אם המבקר מתעקש, השומר יחזור על האזהרה. רק כאשר מישהו מנסה לעבור בכוח, שולף נשק, תוקף אותו או מנסה לפגוע במקום שעליו הוא שומר, הופך המפגש לקרב.
יש בכך לעיתים משהו מתסכל במיוחד. אי אפשר בדרך כלל לגרום ללמאסו "לאבד את העשתונות". הוא אינו מתרגז מעלבון, אינו רודף אחרי מי שקרא לו פחדן ואינו נמשך הרחק מן השער בגלל פיתיון ברור. ניסיונות להסיח אותו באמצעות אבנים המושלכות מרחוק או תנועה חשודה מחוץ לתחומו נענים לרוב במבט שקט בלבד. הוא יודע מדוע הוא שם.
גם הזמן משפיע עליו מעט מאוד. למאסו עשוי לשמור על אותו שער במשך מאות שנים. מלכים מתחלפים, מקדשים מחליפים כוהנים וערים גדלות סביבו, אך הוא ממשיך לזכור את ההוראות שניתנו לו. לעיתים הדבר יוצר מצבים מוזרים במקומות נטושים: השלטון שהציב את השומר כבר אינו קיים, אך הלמאסו עדיין מבקש את האישור שהונפק על ידו.
במקרים כאלה הוא אינו בהכרח בלתי ניתן לשכנוע. למאסו הוא תבוני ומסוגל להבין שינוי נסיבות, אך הוא לא יזנח פקודה עתיקה רק מפני שמישהו אומר שהיא כבר אינה רלוונטית. מי שרוצה לעבור יצטרך להוכיח שהסמכות השתנתה, שהשליחות תואמת את מטרת המקום או שהוראותיו הישנות כבר אינן ניתנות לביצוע. לעיתים הוויכוח הזה חשוב מן הקרב שהיה עשוי להחליף אותו.
כנפיו של הלמאסו אמיתיות, אך הוא ממעט להשתמש בהן לתעופה ממושכת. הן מאפשרות לו להתרומם, לזנק מעל מכשול או לתפוס עמדה גבוהה ליד השער, אך מרבית זמנו הוא נשאר בקרקע. שומר שצריך לעזוב את המקום שעליו הוא שומר אינו שומר טוב, והלמאסו בנוי בדיוק להפך: הוא יציב, כבד וקשה מאוד להזיזו.
במקומות מסוימים ניצבים שני למאסו, אחד מכל צד של הכניסה. זוג כזה אינו זקוק לשיחות רבות ביניהם. אחד יכול לדבר עם המבקרים בעוד השני צופה, ושניהם פועלים בתיאום מושלם אם מתחילה אלימות. מי שמנסה להסיח את האחד ולחמוק לצד השני מגלה במהירות שמדובר בשני שומרים, לא בפסלים תאומים.
⚔️ הלמאסו בקרב
למאסו אינו יוזם קרב נגד מי שמתקרב בגלוי ואינו מאיים. אדם הנכנס לטווח השמירה, מצהיר מדוע הגיע ומשאיר את נשקו בנדן מקבל הזדמנות לדבר. גם אם אין לו רשות להיכנס, עצם הסירוב אינו הופך אותו לאויב.
כאשר פורץ קרב, מטרתו של הלמאסו אינה בהכרח להרוג. בראש ובראשונה הוא מונע מעבר. גופו הגדול מוצב לפני השער, כנפיו מרחיבות עוד יותר את השטח שהוא חוסם, והוא משתמש בכוחו כדי לדחוף פולשים לאחור. למאסו בעל גוף שור מסתמך בעיקר על מסה, קרניים ודריסה; בעל גוף אריה משתמש בכפות, טפרים ולסתות. שני הסוגים חזקים דיים כדי להפוך ניסיון פשוט "לרוץ על פני השומר" לרעיון גרוע מאוד.
הוא אינו רודף אחרי נסוגים. מי שחוזר אל מחוץ לתחום השער ומפסיק לנסות לפרוץ אינו מעניין אותו עוד. אפילו יריב שפצע אותו יכול לעיתים לסגת מבלי שהלמאסו ימשיך בעקבותיו. בכך הוא דומה לשער עצמו: הסכנה קיימת כל עוד מנסים לעבור דרכו נגד רצונו.
גם ניסיונות להפחיד אותו כמעט חסרי משמעות. שאגות, איומים, קסמי אימה, מפלצות גדולות או מספר עצום של אויבים אינם גורמים לו לברוח מתפקידו. הוא מסוגל להבין שהוא עומד למות ועדיין להישאר במקום. אצל למאסו, אומץ אינו תכונת אופי בלבד אלא חלק מן התפקיד שלשמו נוצר או הוצב.
הדרך הטובה ביותר להתמודד איתו היא אפוא לברר מה נדרש למעבר. לעיתים מדובר בחותם שנמצא בחדר אחר, באדם שיש להשיג את רשותו או בשבועה פשוטה. קרב מול למאסו הוא פעמים רבות סימן לכך שהמבקרים ניסו לפתור בעזרת נשק בעיה שהייתה בעצם בעיה של סמכות.
✨ יכולות מיוחדות
שומר שער. הלמאסו קשור לשער או למעבר שעליהם הופקד ואינו עוזב אותם כדי לרדוף אחרי אויבים. מי שמתקרב בכוונה מוצהרת, ללא נשק שלוף ואינו מנסה לפרוץ בכוח, אינו מותקף אוטומטית. הלמאסו ידבר איתו ויברר אם קיימת לו רשות לעבור.
אינו עוזב את משמרתו. אם פולש נסוג מעבר לתחום השמירה, הלמאסו אינו רודף אחריו. מטרתו היא להגן על המעבר, לא להשמיד את מי שניסה לחצות אותו.
חסין להפחדה. הלמאסו אינו נסוג, נבהל או מאבד את עמדתו כתוצאה מאימה, איומים או הפגנת כוח. גם מול אויב גדול ממנו הוא ממשיך למלא את תפקידו. במשחק: חסין לאימה, לפחד ולהפחדה.
שומר תבוני. הלמאסו מדבר ומבין הוראות מורכבות. הוא מסוגל לשאול שאלות, לזהות אישורים ולפרש את מטרת ההוראות שניתנו לו. לכן לא תמיד ניתן לעקוף אותו באמצעות ניסוח מתחכם או תירוץ פשוט. במשחק: זיוף אישור, חותם או מילת מעבר: מבחן תחבולה ב־40-.
חוסם מעבר. גופו הגדול מותאם במיוחד להגנה על פתח. במקום פתוח הוא יריב כבד אך רגיל יחסית; בשער צר קשה מאוד לעבור על פניו מבלי להזיזו או להכניעו. במשחק: בשער צר: 2+ להגנה, כל ניסיון לחלוף על פניו מזמן ממנו התקפה נוספת, ודחיפתו דורשת מבחן כוח ב־40-.
🗺️ תפוצה
למאסו אינם חיים בטבע ואינם יוצרים אוכלוסיות רגילות. הם נמצאים במקום שבו הוצבו לשמור, ולעיתים נשארים שם זמן רב כל כך עד שאיש אינו יודע עוד מי הציב אותם.
מרביתם מוכרים משעריהן של ערים עתיקות בגוסיה, מארמונות ומבצרים ישנים בסרמלי ומכניסות למקדשים קדומים בתרבניה. פרטים בודדים נמצאו גם בחורבות של ערים אבודות ובשערים תת־קרקעיים שהמבנים שמעליהם כבר נעלמו לחלוטין. יש למאסו השומרים כיום על מעבר שאיש חי אינו יודע מה נמצא מעברו.